איך מסתדר לוויתן בלי
משקפיים, מה עושים בסוף
המונדיאל ועוד פרסומות
שייגרמו לכם להתחיל את
השבוע בחיוך
אביגייל סוקניק | 18/7/2010 9:16
מתמטיקה זה לא ה-cup of tea שלי או במילים אחרות אף פעם לא אהבתי חשבון. כל הטריגונומטריה, אלגברה ושאר קללות, מעולם לא עשו לי את זה. תנו לי מחשבון אני מסדרת את העולם, אבל לבד? עזבו אותי באמאש'כם.
זיכרונות הילדות המתמטיים שלי כוללים בעיקר מאבקים אין סופיים עם המורים וייאוש. למרות הכל יש לי פינה חמה בלב להנדסה וגיאומטריה, זו עם כל הזוויות. זו היתה המנוחה והנחלה שלי בעולם המספרים, המקום שבו פתאום הכל נראה לי הגיוני וברור. זוויות הן דבר חשוב להסתכלות, מספיק
להזיז כמה מעלות ופתאום כל התמונה משתנה והעולם נראה אחרת.
בשיווק ובפרסום, זווית אחרת היא הא' ב', היא החיפוש אחרי הדבר השונה, הגישה האחרת, ההסתכלות הזו שאף אחד לא חשב עליה ומרגע שיצאה לאוויר העולם פתאום היא משנה את המראה וגורמת לכולם להסתכל בעיניים פקוחות יותר על התמונה הגדולה. אם תשימו לב אין פרסומת אחת שאתם זוכרים שלא נעשה בה שימוש בהסתכלות מזווית שונה. ההבדל היחיד הוא בכך שעולם הפרסום, פלטפורמות הפרסום ושלל האפשרויות כל כך התקדמו שהשמים הם הגבול.
לוויתן במשקפיים
משקפיים זה לא בושה ולפעמים ממש חייבים אותם כמו שתכף תבינו, כי אחרת יש טעויות שניתן לכנות אותן... מביכות. כמובן שיש טוויסט מתבקש, הרי סתם להגיד "אתה צריך משקפיים" זה בנאלי מיושן ולא זכיר וזה הרעיון בפרסום טוב. להתפרע, ללכת רחוק כמה שאפשר, להסתכל על העולם מזווית קצת אחרת כי אם היינו מסתכלים מאותה הזווית פשוט לא היה פרסום.
סופרים גולים
נגמר המונדיאל אפריקה חוזרת להיות אותה מדינה עם קצת יותר גאווה. אדידס עושה את הגראנד פינאלה של המאורע תוך שימוש בתרבות, אומנות ובווייב האפריקני כדי להזכיר לכולם איזו נעל ניצחה. הרי אי אפשר סתם ללכת ברחוב ולהכריז, צריך להראות את הנעל, ליצור סביבה התרגשות, לקשר אותה למונדיאל באופן שכמעט לא ניתן להפרדה.
ריצה ירוקה
בחו"ל קצת יותר מבישראל, חברות מתבקשות יותר ויותר לדווח על טביעת הרגל הפחמנית שלהם, הכל עבור שיפור איכות הסביבה. ניו באלנס יכלו כמובן להפיץ טבלה עם הנתונים, אבל למה ככה? למה לא לתקשר משהו עם מסר ירוק שגם יעביר את התחושה הנכונה, יראה את הנעל ויבהיר שלניו באלאנס יש גישה ירוקה? אז זה מה שעשו שם בפרסומת שגורמת (לי לפחות) להירגע.
ניסוי נשי
הנה עוד טוויסט קטן. כמה פעמים ראינו פרסומות מטעם איזה ארגון שמנסות להסביר כמה חשוב להתערב כשמגלים אלימות משפחתית איפה שהוא בשכונה? אבל הנה פרסומת שהיא גם ניסוי קטן שגרם לי להצטמרר מהמחשבה כמה אנשים הפכו לאטומים. גם כאן החליטו ללכת על זווית קצת שונה והיא עושה את העבודה כי היא כל כך מציאותית וכל כך דוחפת את הדברים לפנים שאי אפשר לא להתייחס.
מעבדת הניידים
טושיבה, חברה ידועה וטובה לכל הדעות רוצה לפרסם ולדחוף את המחשבים הניידים שלה. אבל לא רוצה סתם להגיד אלא לספר סיפור, להצחיק, להיות זכירים ולגרום לכל פונקציה במחשב הנייד לצוץ החוצה. הולך להם בכלל לא רע. הם בנו מיני סייט ייעודי לטובת העניין ויצרו סדרת סיפורים/ניסויים מצחיקה וטובה במיוחד. ליחצו כאן כדי לראות את הפרסומת.
תראו לי איש שיווק שתקן ואני אוכיח שהוא ארט. הרי איך אפשר לחיות בעולם שכולו פרסום ושיווק בלי לקשקש על זה קצת? אז קבלו, ברבורי רשת, על פרסומות מהעולם הגדול