הרוב הדומם רוצה אלטרנטיבה
הרוב אולי דומם. הוא הולך לעבודה, מגדל משפחה, משלם מסים ונהנה מהחיים. אבל הוא גם מחפש תקווה ומייחל לתנועת מרכז-שמאל חדשה
אמנם לא בדקתי, אבל אני די בטוחה שהיה שם רוב גדול למשלמי מס הכנסה די גבוה, רובם של הילדים שירתו בצבא, חלק מהם ביחידות קרביות. אפשר גם לדבר על חבורה של פטריוטים בדרכם, שאין להם, וגם לא הייתה להם אף פעם שום כוונה לחיות במקום אחר חוץ מאשר במדינת ישראל.
בכל מדינה אחרת האנשים הללו היו נחשבים לעמוד התווך של החברה, כאליטה, סליחה על מילה הגסה. את זכותם להיקרא כך רכשו ביושר ובצדק. גם רוב ילדיהם מתכוונים לחיות בארץ, אם כי חלקם נמצאים כרגע בחו"ל, לרגל טיול, לימודים או סתם התאווררות קלה.
אלו הפנים של המעמד הבינוני-גבוה של הארץ הזאת. זהו חוט השדרה של החברה הישראלית. אלו האנשים שנושאים על גבם החסון לא מעט ישראלים שהאפיונים שמנינו למעלה אינם מתקיימים בהם.
יש כמובן גם את עניין האיתנות הכלכלית שלהם. לא כל כך אוהבים אצלנו את האנשים שמצליחים לגרוף הכנסות נאות מעבודה קשה. עניין של אופי לאומי די מטומטם. הימים ימי תקווה מסוימת מצד אחד, שהנה בכל זאת מתקיים משא ומתן ישיר עם הרשות הפלסטינית, יחד עם ידיעה מקוממת שאפשר להשליך את התקווה הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.
תוך כדי דיבור על הפוליטיקה הישראלית, השתלטות הימין הקיצוני על מהלכי הממשלה והתפרקותה המוחלטת של מפלגת העבודה, שהייתה ביתם הפוליטי של מרבית הנוכחים, גלשה השיחה לעבר המצוקה הגדולה של חבורת האנשים הזו לענות על השאלה בעבור מי היו מצביעים היום. ומכאן היה ברור שלמאות אלפי אנשים כמוהם אין היום שום בית פוליטי ראוי, על אף שהיו רוצים מאוד להיות מעורבים.
מפלגת העבודה ירדה מעל הפרק, מרצ במתכונתה הנוכחית איננה כוס התה שלהם, נשארה קדימה. אז נכון שאם לא תהיה ברירה אחרת, יצביעו בעדה, אבל רק מחוסר ברירה. זה מסביר, אולי, את העלייה של קדימה בסקרים האחרונים מ-28 מנדטים היום ל-31 מנדטים (בסקר האחרון של קמיל פוקס), אף שזו מפלגה לא קיימת. כלום. נאדה.
אבל איזו אלטרנטיבה אחרת יש לאנשים ההם, ולרבים אחרים. אלא אם יקום כאן בשנתיים וחצי שנותרו עד למועד הבחירות גוף מרכז-שמאל חדש, שבראשו יעמדו כל האנשים הטובים המצוים היום בגוש העצום הזה. התנועה הזאת תיתן גם מענה למחפשי הדרך המתונים, אלו שאינם מוכנים
אלו שאינם מוכנים שלאביגדור ליברמן ולאלי ישי תהיה השפעה על מהלכי ראש הממשלה הרבה מעבר לכוחם האמיתי בציבור ובכנסת. אלו שאינם מבינים מדוע אנשים טובים כמו אבישי ברוורמן ובוז'י הרצוג, לדוגמה, אינם קמים ועושים מעשה אמיץ של עזיבת הממשלה ומנסים להעיף ממנה גם את אהוד ברק ופואד בן אליעזר. המילים הריקות מתוכן, כאילו ישיבתם בממשלה ממתנת את נתניהו - אין להן על מה להתבסס.
נתניהו הולך בדרכו, הוא לא עשה שום מהפך תודעתי, והוא לא יפנה התנחלויות לטובת הסכם שלום. גם הם יודעים את זה. ולכן זו השעה להראות מנהיגות ולהתחיל לבנות את שורות המרכז-שמאל, עם קדימה או בלעדיה. יותר מדי אנשים בארץ הזו מצפים בכיליון עיניים למהלך הזה. תנו להם תקווה, על אף שהם סתם אנשים שקמים בבוקר לעבודה, מגדלים משפחות, מסודרים כלכלית, נהנים מהחיים. ככה נראה הרוב הדומם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם