הפובייה הישראלית: ומה יגידו עלינו?

משפט לוחמי גבעתי מוכיח: צמד המילים "הכיבוש משחית" מאפשר לעתים גם לפעולה מבצעית ראויה להפוך את לוחמי צה"ל ומפקדיו לחבורת שכירי חרב בעיני העולם

יוני שטבון | 25/10/2010 14:00

תגיות: לוחמי גבעתי,עופרת יצוקה

בשבוע שעבר קיבלתי דוא"ל נרגש מחבר קרוב, שלא התאפק וכתב שהוא "לא יכול להירדם מרוב עצבים!". מה שהפריע לחברי הטוב לנום את שנתו בשלווה, היו תמונות חייל צה"ל שהצטלם רוקד לצלילי הסלולרי שלו, כאשר מאחוריו עומדת ערבייה כפותה עם פניה לקיר. חשבתי לעצמי כיצד לנסות להרגיע אותו ולהגיב. אט אט הבנתי שחוסר היכולת להירדם, היא למעשה סימפטום תרבותי שדחפו לנו לראש ה"חברים" מאירופה וארה"ב, בעזרת ארגוני שמאל הזויים. "הכיבוש משחית" - צמד מילים אלו, מאפשר לכל אירוע קיצון ואף לפעולה מבצעית ראויה להפוך את לוחמי צה"ל ומפקדיו היקרים לחבורת שכירי חרב אשר פועלים מדחפים אלימים.

בדיוק כמו סימן משמיים, שלח לנו אתר "ויקיליקס" את הדוחות האיומים והתמונות המזוויעות של צבא החופש והדמוקרטיה מעיראק. הרגישות של חברי למעשי קיצון של חיילי צה"ל, אל מול פעולות חיילי ארה"ב אשר באו ללמד אחרים מהו מוסר, שמים בפרופורציות הנכונות את הדברים.

כנראה שעל אף 60 שנות עצמאות, לא הצלחנו להשתחרר מהתפיסה הגלותית של התלות בפריץ המושחת ובחשש ממה שיאמר. בימים אלו ממש, מוקרבים על אידיאולוגיית ה"כיבוש משחית" שני לוחמי גבעתי שלחמו במבצע 'עופרת יצוקה' ונשלחו על ידי מדינת ישראל, להגן על יישובי הדרום ולפגוע בארגון הטרור החמאסי. מבלי להיכנס לדיון אודות המעשה שעשו או לא עשו, ברור גם הפעם שהפרקליט הצבאי נצרך ל'שחרר' לעולם הנאור והמוסרי משפט ראווה - "הנה תראו, אנחנו מוסריים".

אך פה בדיוק הטעות. מעצמות המערב ואירופה, שיכולים באותה נשימה להטיח טענות גולדסטוניות–מוסריות כנגד צה"ל ובמקביל לענות, לאנוס ולהרוג בני אדם בשם ערכי הדמוקרטיה, איבדו למעשה את הזכות להטיף לנו. שר ההיסטוריה לא שוכח את מיליוני האנשים והמדינות שדוכאו באכזריות על ידי האימפריאליזם האירופי, מהמזרח הרחוק ועד ערביי אלג'יר וצפון אפריקה. אנחנו משם מה כן שוכחים, ומניפים את דגל ה"דה-לגיטימציה" כאיום המסוכן ביותר לישראל.

הפחד משתק

אז הנה לנו צמד מילים חדש: "דה-לגיטימציה", מילים שאינן מאפשרות לכל לחלוח ציוני ויהודי להופיע בגאון. איום ה"דה-לגיטימציה" גורם לנו להרגיש לא בנוח ועד כדי האשמה עצמית בגזענות למשמע המושג "מדינה יהודית". פוביית הדה-לגיטימציה מונעת מאיתנו לחשוב באופן רציונלי בדבר שמירה על עצמנו וחיזוק האינטרסים הלאומיים שלנו. זהו פחד משתק, שפוליטיקאים ונבחרי ציבור חסרי עמוד שדרה לאומי, מזדרזים להניף אותו שוב ושוב, במקום להישיר מבט לעלם ולהציב דווקא את החזון היהודי ציוני כ"אור לגויים".

נראה שפיתרון אמיתי לחשש זה, כבר למעשה קיים חי ובועט - הציבור הישראלי. מי שישכיל להסיר את מעטה

הציניות והאדישות, יודע כי הציבור הישראלי (קוראים לזה גם 'עם ישראל') ניחן בחוסן לאומי שלא נבהל מ"מה יאמרו הגויים". התשובה הציונית הגאה לכל אותן חולשות בהנהגה טמונה ב'שטח' - בנוער שחי ומחפש משמעות, בחיילי הסדיר והמילואים, בחברות ההיי-טק ובבתי המדרש.

תושבי הדרום והצפון, כמו גם התגייסות תושבי המרכז בעבר, הוכיחו כבר כי הציבור בישראל קרוץ מחומר אחר. התעוררות ציבורית, לקיחת יוזמה ושמיעת קול ציבורי איתן, על אף קיומם של עיתון "הארץ" וארגוני זכויות אדם צבועים, יאפשרו לנבחרי הציבור ובראשם ראש הממשלה נתניהו, שלא להעצים את איום הדה-לגיטימציה מכפי שהוא במציאות.

הכותב הוא רס"ן במיל' ויו"ר תנועת רעננים - צעירי הציונות הדתית