שחלילה לא יחשבו שאתה פרו-ישראלי
דווקא במקום שבו שעלילות דם ופרופגנדה אנטישמית הן מצרך מבוקש, מישהו דואג לרסן את מסע ההסתה הנורבגי נגד ישראל
גולבאג הוא אמן מוכשר, על סף הווירטואוזיות. שנים רבות עסק בשילוב שבין פורטרטים לציור סוריאליסטי, וקנה את שמו כמחדשם של שני סגנונות אמנותיים אלה. לפי עדותו, שידורי הטלוויזיה הנורבגית מעזה בזמן מבצע "עופרת יצוקה" הותירו בו רושם כה עז, עד כי בתוך חודשים אחדים כבר היו מוכנות בסדנתו די עבודות כדי להעמיד תערוכה. יצירותיו של האמן הנורבגי, שערו בנפשכם, אינן מאופקות במיוחד. הוא מציב במרכזן דימויים של ילדים – מעין יצורי כלאיים שבין תינוק לנער – הכלואים חסרי אונים בתופת המלחמה. מדובר בעבודות עזות רושם ומצמררות.
הדברים התנהלו בנחת ובאין מפריע, עד שבאחד מאישוני הלילה הוסרו מן התערוכה שתי עבודות על ידי עובדי מרכז התרבות הצרפתי. האמן זועם על הצרפתים, וטוען ש"הפעולה הוונדליסטית" נעשתה ללא תיאום מוקדם עימו, למרות שתכני התערוכה אושרו לתצוגה מבעוד מועד. אנשי המרכז הסבירו מצידם, שההחלטה התקבלה לאחר שבערב הפתיחה הבחינו בכך שבשתי העבודות המדוברות מופיע אלמנט שעורר אי נחת בקרב קבוצת סטודנטים שהוזמנו לבקר בתערוכה. אותו אלמנט, ראוי לציין, הוא דגל ישראל.
דגלנו מופיע באחד הציורים כשהוא מתנוסס מעל טנק אימתני, שעליו דוהרים חיילים נטולי פנים. היהודים מוסתרים תחת קסדות מאיימות, ונראים כמלאכי מוות חורשי רעה, אפופי אפלה וחושך, גוהרים מעל גופו הדווי של פעוט רך – שגופו מלא סימני דקירות או ירי. בציור השני נראים שליחי השטן בני דת משה, כשהם מתגודדים תחת דגל ישראל ורוכנים מעל ערימת קורבנות גוועים. בנאום נרגש שהשמיעה בערב פתיחת התערוכה בביירות, קבעה שגרירת נורבגיה בלבנון שהתערוכה משלבת בהצלחה סמלים היסטוריים ודתיים כדי להמחיש את המפגש המחריד בין תמימות ורשע. ואכן, הצופה בתמונות שוב אינו יודע מה עליו להרגיש קודם: אמפתיה לילד הפלסטיני הצלוב, או שנאה יוקדת ליהודים?
אין להתפלא על כך שנורבגיה הרשמית רותמת את שירות החוץ שלה כדי לקדם את הפצתה של תעמולה אנטי-ישראלית ארסית בחלק זה של העולם. לפני זמן לא רב נאות שר החוץ הנורבגי להעניק לאזרחיו המלצה ספרותית, ועודד אותם לעיין בספר המאשים את ישראל בביצוע טבח מכוון בתושבי עזה. סגניתו החיננית והרעננה, בבת עינו של השמאל הפרוגרסיבי באירופה, אינגריד פיסקה, הביעה בעבר משאלת לב וייחלה ליום שבו ישגרו כוחות האו"ם מטח טילים על תל אביב. עד שיתגשם חלומה לראות את תל אביב מופגזת, יכולות שגרירויות נורבגיה להפיץ את בשורת השנאה לישראל במחוזות שבהם עלילות דם ופרופגנדה אנטישמית הן חלק מסל התרבות הבסיסי.
אולם כעת מסתבר כי הנורבגים שכחו להביא בחשבון את הניואנסים המיוחדים של צרכני התרבות בסוריה. לקהל המקומי בדמשק, כך נוכחו הנורבגים לגלות, יש רגישות מיוחדת למראהו של דגל ישראל – גם כשזה מוצב כאטריבוט להתגלמותו של הרשע עלי אדמות.
את ההוראה להסיר את הציורים המדוברים נתן שגריר צרפת בסוריה,
ובכל זאת משעשע להקשיב להסבר הרשמי שהעניקו הצרפתים לעיתון הנורבגי 'אפטנפוסטן', שכרגיל נוסחו בסרקזם מעודן: "רוב המבקרים מבינים היטב את המסר שבציורים, אולם כיוון שקיבלנו תגובות כה מנוגדות, השגריר אינו נוטל שום סיכונים. גם אם רק אדם אחד יחשוב שהתערוכה היא פרו-ישראלית, זה יותר מדי. אנחנו רוצים להיות זהירים, היו פה הרבה מתחים ואי-נחת לאחרונה". אתה מבין, אדון גולבאג? הסרת העבודות מן התערוכה לא נועדה לפגוע במסר שביקשת להפיץ, אלא רק לחדד אותו. כוונותיהם של מארגני התערוכה היו טובות. הם בסך הכל רצו לוודא שאיש לא יתבלבל ויחשוב בטעות שאתה פרו-ישראלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם