מה עושים עם אורי? על המשבר בבית"ר
הסיכויים של בית"ר לצאת מהתחתית נמוכים, וספק אם אפילו מאמנה הנוכחי מאמין שאפשר לעשות זאת. הפועל ת"א חוזרת לשפיץ, והפועל עכו היא סיפור הצלחה ענק. סיכום השבת בליגת העל
מביניהן דווקא לסכנין יש סיכוי טוב יותר להיחלץ מהמשבר, בגלל המשאבים הנפשיים שיש לה בדרך כלל. העונה, להבדיל מתקופות אחרות, הרבה בגלל שאין לה הנהלה רצינית (אצל מאזן גנאים לא היו מתבזים בהחלפות מאמנים כאלו), סכנין תישאב לתחתית, אבל עדיין יש קבוצות גרועות ממנה.
השחקנים איבדו את הכבוד, בית"ר אתמול צילום: דוד פליגל
אחת מהן היא בית"ר. ערב רב של מתחזים, חלקם צעירים וחלקם מבוגרים, שאיבדו בעיקר את הכבוד למקצוע, ולמקום העבודה. הושבתם של אבירם ברוכיאן ועידן טל על הספסל, כמחאה על יכולתם הגרועה נגד סכנין, לא תרמה דבר, כי כמה שהם גרועים, מחליפיהם גרועים מהם. הכנסתו בהפסקה של ברוכיאן רק סימלה את התפרקותה של בית"ר, מה שמביא אותנו למלמיליאן.
כשמדברים אודותיו, מתנהלים בלחישות. אורי הוא בסך הכל אתרוג. הסמל, ההיסטוריה, הפשטות, הצניעות המופגנת, מקשים גם על גדולי המבקרים להשחיז את לשונם כשמדובר בו. כבר כתבנו שאורי הוא בסך הכל קורבן של הציניקנים האלה בבית"ר, בראשם קורנפיין, שבימיו של עגל הזהב, ארקדי וכל אלה, לא חלמו כלל להביא את אורי, ונזכרו בו רק כשכל הסוסים ברחו מהאורווה.
או אז התרפקו עליו, חיבקו את הסמל ואימצו אותו לליבם, וקראו לו. דין התנועה, אמרו. ומה יענה להם אורי, שהוא לא בא? במצבה של בית"ר? במצבו? אחרי שנים של קריירה בדשדוש קשה, ואימון בקבוצות קיקיוניות, אורי היה מוכרח להגיד כן. זו היתה ההזדמנות היחידה שלו לשרוד בשוק הזה.
אין סיכוי שקבוצה גדולה אחרת תיקח אותו. לא התל-אביביות, ודאי שלא חיפה. אורי, שמעולם לא אהב את אור הזרקורים, עומד עכשיו באותם ראיונות של סוף משחק, בחשיפה מלאה, ויורה את הסבריו, שלהבדיל מעמיתיו, הם לפחות כנים ולא בורחים מאחריות.
אתמול זיהיתי אצלו סדקים אמיתיים בביטחון שלו לשנות את המצב. חלקו בכישלון מובן מאליו. הכריזמה שלו כשחקן לא מצליחה לבוא עכשיו לידי ביטוי כמאמן, ולפעול על שחקניו. אבל זה היה גם כישלון ידוע מראש, שרק עוצמי עיניים לא חזו אותו.
מה שמוליך את מחשבותיו של אורי עכשיו הוא גורלה של בית"ר בסוף העונה. בחלומותיו השחורים ביותר הוא לא רואה את עצמו, הסמל הגדול ביותר של בית"ר, מוריד את הקבוצה ליגה. אבל הבעיה המרכזית שם היא לא המאמן. גם אם יבוא מחליף לאורי, אני לא רואה אותו משנה שם את המצב.
2. בסך הכל שמונה מחזורים מתחילת העונה, ואחרי פתיחה מהוססת, נראה שהסדר חזר למקומו והפועל
ת"א נראית שוב כקבוצה הטובה בארץ. שני שחקנים שהגיעו אליה העונה החזירו אותה למעלה. יוסי שיבחון ובעיקר טוטו תמוז שנמלט בעור שיניו, לאחר היסוס, מבית"ר המתפוררת.
האיום העיקרי על הפועל נראה בינתיים מכיוון מכבי ת"א. גם שליטה מוחלטת במפגשי הדרבי עדיין לא תבטיח אליפות מול מי שיש לה הרבה מאוד שחקני הכרעה שמנצחים לה משחקים די בקלות, גם כשהיא לא משחקת טוב במיוחד.
במכבי חיפה, למרות קירבתה לפיסגה, אין ספיריט של אליפות. אנחנו בשלב מוקדם ואולי זה עוד יבוא - אולי עם שחקנים של אליפות שיבואו בינואר - אבל נכון לעכשיו מבחינת הסיכויים לאליפות הסדר הוא כזה: הפועל, מכבי, חיפה.
עכו, קבוצה טובה יותר מבית"ר ב-2010 צילום: יגאל לוי
3. קרית-שמונה הנהדרת לא תזכה כנראה באליפות. היא תסיים במקומות ,6-4 יחד עם מכבי פ"ת ונתניה. אתמול היא הובסה, בפעם הראשונה העונה, מול עכו. עכו היא סיפור הצלחה ענק.
בלי הרבה סיכוי, היא סיימה בהצלחה עונת הישרדות ראשונה בליגת העל, אחרי היעדרות של יותר מ30- שנה, בלי מסורת ובלי אוהדים. המגרש הביתי שלה הוא בנצרת-עילית, כמעט 50 דקות נסיעה מהבית. בעונה הזאת זה נראה עוד יותר טוב. מי חשב שב2010- עכו תהיה קבוצה טובה יותר מבית"ר ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם