הסטודנטים יצאו לציד חרדים
בהפגנות נהוג לדרוש כדי לקבל, ולא מה לגזול מהאחר. מילא היו מבקשים הסטודנטים תוספת תקציב; אבל מה אכפת להם מכבשת הרש החרדית?
לא – אני לא תמים. מישהו שם כבר מחשב את צעדיו לכנסת, זה די שקוף. אבל זו דרכו של עולם, ואם המאבק צודק – ומי שלא מארגן את ההפגנות הללו מפגין מנהיגות ויכולת ארגון – אז למה לא בעצם.
אז זהו, שיש לי הרגשה שלמי שארגן את ההפגנות הללו נגד החרדים, כלל לא אכפת מהעניין וכל שביקש הוא רק את ההון פוליטי.
כשסוף סוף רואים במקומותינו הפגנה ראויה לשמה, מצפים לשמוע מה רוצים המפגינים לקבל ולא מה הם רוצים שהאחר לא יקבל. אם הם היו מפגינים עבור תוספת תקציבים להשכלה הגבוהה – ניחא. אבל מה אכפת להם מכבשת הרש החרדית? אי אפשר שלא לחוש שיש כאן ניצול של מי שכולם אוהבים לשנוא כדי ליצור ציד מכשפות שיקדם מישהו. אין לי הסבר אחר לעניין הזה.
אפשר להתווכח אם ראוי או לא ראוי שמדינה יהודית תשלם קצבה זעומה ללומדי תורה. מה שלא ברור הוא מדוע מה שמקבלים בסופו של דבר החרדים הוא סחיטה, ומה שמקבלת רשות השידור או תיאטרון הבימה מכספי המיסים שלי הוא דמוקרטיה במיטבה.
ככלל – הייתי שמח אם המדינה לא הייתה משלמת לאיש. קהילה שרוצה תיאטרון, שתקציב כסף לתיאטרון, קהילה שרוצה לומדי תורה, שתשלם להם וקהילה שרוצה גם וגם – אז שתעשה זאת. אני בעד מינימום של מעורבות המדינה בכל התחומים למעט ביטחון ומשפט.
אבל זהו חלום רחוק שהגשמתו תיקח דורות. עד אז עלינו לחיות עם האח הגדול ושיטת המשטר המפא"יניקית שנוצרה כאן – ואין לנו ברירה אלא לנסות ולהבין את העניין.
לסטודנטים המפגינים – שבו ולמדו תורה
בכל הנוגע לערך לימוד התורה – החרדים צודקים לחלוטין. יותר מששמרו ישראל על התורה, שמרה התורה על ישראל. הניסיון הקצר של 3,000 השנים האחרונות מראה באופן מוחלט שבלי התורה, היהודים פשוט נעלמים מעל דפי ההיסטוריה. אז כשהחרדים אומרים שלימודם שומר עלינו – יש מקום להתייחס לדבריהם ביראת כבוד.
אלא שכאן נכנסות שתי תהיות. האחת היא האם הם באמת לומדים, והשנייה היא למה רק הם – למה הזכות הזו ללמוד תורה ולקבל תמיכה אינה שמורה לכל יהודי באשר הוא.
אין לי ספק שרבים בציבור החרדי אכן, למרות כל ההשמצות, ממיתים עצמם באוהלה של תורה ומגיעים להישגים מעולים. הבעיה היא שהחברה החרדית די מאלצת את כולם להיכנס למסלול הזה, וזה פשוט לא יכול לעבוד. רוב בני האדם אינם מסוגלים
ללמוד השכם והערב. בעניין זה החברה החרדית חייבת לשנות את יחסה אל מי שמלכתחילה מעדיף לצאת ולעבוד, תוך שהוא קובע עיתים לתורה בסיום עבודתו. ה
בעיה הזו אינה בעייתם של משלמי המיסים, זו קודם כל בעייתם של אלפי צעירים חרדים שרוצים לחיות חיים נורמליים ולפרנס את משפחתם בכבוד אך מוצאים עצמם במסלול חסר מוצא.
ובאשר לשאלה למי מגיעה הקצבה – אכן צריך לנתק את הקשר בין העניין הזה לבין החרדים. כל אזרח יהודי, מכל גוון שהוא, המחליט להקדיש את זמנו ללימוד התורה, צריך לקבל את אותו סיוע סמלי של המדינה היהודית. התורה היא תרבותנו ותמצית קיומנו, לא פחות מהאופרה הישראלית למשל.
זו תהיה גם התשובה לסטודנטים המפגינים. מה הבעיה? גם לכם מגיע – פשוט שבו ולמדו תורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם