לא לסטודנטים בלבד
הסטודנטים הם רק סמל. גם האברכים. ההפגנה נגד "חוק האברכים" היא הפגנה על סדרי העדיפויות במדינת ישראל
- מדוע לא אפגין עם הסטודנטים נגד חוק האברכים/ דני מגנר
זה לא סוד שצה"ל קרוב לרדת מתחת ל-50% אחוזי גיוס במחזורים הקרובים, מה שיקרב את מודל "צבא העם" לסיומו העגום. זה לא סוד שאם מגמת אי ההשתתפות בתעסוקה במגזר החרדי תימשך, הכתפיים הצרות של המשק הישראלי עלולות לקרוס תחת הנטל. מחברה סולידרית הנלחמת על זכות קיומה מול אויבים חיצוניים, אנחנו הופכים לחברה מפולגת ומשוסעת, בה כל פוליטקאי דואג לסקטור שלו בלבד, גם על חשבון המדינה כולה.
אם המאבק הזה ייכשל, ועוד פעם העסקנים החרדיים ישיגו תנאים מועדפים לאלו "הנהרגים באוהלה של תורה", בזמן שאלו המחרפים את נפשם על הגנת המולדת, אלה שמתייצבים מיד למילואים, אלה שמפרנסים את עצמם ואת משפחתם בכבוד ימשיכו לשאת לבד בנטל - הסכר ייפרץ סופית.
אם המאבק
הזה ייכשל, אל תתפלאו כשבעוד מספר שנים "המיעוט הנרדף" בישראל יהיה של אלה שמשרתים בצבא, עושים מילואים, ומשלמים מסים. עד שפשוט נקרוס.
לכן, ההפגנה איננה הפגנה של הסטודנטים. אנחנו רק סמל למאבק רחב הרבה יותר. למאבק על שינוי חברתי עמוק שצריך לקרות כאן. אסור שלהפגנה הזו יגיעו רק סטודנטים. גם הורים שמפרנסים את משפחתם צריכים להיות שם. גם תלמידי תיכון שבקרוב יתגייסו לשירות צבאי ארוך ומסוכן בזמן שאחיהם משתמטים צריכים להיות שם. גם סבים וסבתות, שבוודאי זוכרים שפעם, ממש לא מזמן, הייתה כאן חברה סולידרית, בה הרוב המוחלט שירת, ועבד, ותרם, ובנה את הנס הזה שנקרא מדינת ישראל. נס, שאם נתייצב כולנו ונפגין ונדרוש, אולי אפשר יהיה לשחזר.
הכותב הוא יו
"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם