השר מהמאסר
אנחנו מעריצים כסף ושררה. השלמנו עם התחושה שכל הפוליטיקאים מושחתים. ואז באה התמונה של הירשזון, רזה ועייף, במדי אסיר
אבל תמונתו של הירשזון צריכה לעמוד יום-יום לנגד עינינו. זאת תמונה שצריכה להיגזר ולהיתלות בבתי הספר לצדם של דיוקנאות ראש הממשלה והנשיא. היוונים עסקו לא מעט בחטא ההיבריס ובתוצאותיו ההרסניות. המלכים שלהם לעולם שילמו מחיר על שחטאו את חטא הגאווה. האלים באו חשבון עם אנשים ששכחו שהם רק בני אדם. המקהלה במחזה אדיפוס דורשת מאיתנו לא לכנות אדם בתואר מאושר כל עוד הוא חי ומבקשת להמתין עד מותו.
אנחנו, לעומת היוונים, מעריצים כוח ושררה וכסף. השלמנו זה מכבר עם התחושה שכל הפוליטיקאים מושחתים ודואגים רק לעצמם. אנחנו מדברים על הדברים בטבעיות רבה, בהינף יד, בהיסח הדעת. על אנשים ערכיים באמת אנחנו מסתכלים בתימהון מלווה בחיוך.
כשראש הממשלה נלחם בכל כוחו להשאיר את איש שלומו בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה עוד חודש וחצי זה מצטייר כסיפור פוליטי ולא כשאלה עקרונית מדוע הוא מתעקש כל כך.כשמי שהיה שר והיום משמש כיו"ר מועצת סיעת קדימה מכריז שהוא "איש פרטי" ולכן מותר לו לעסוק בלובינג זה נראה לנו הגיוני. כששר בכיר מעסיק עובדת זרה בלי רישיון אנחנו עוקבים בצחוק ובגיחוך אחר משחק המחבואים המתנהל בין העובדת לתקשורת.
התמונה מכמירת הלב
זה כבר לא מפריע לנו. סף הגירוי השחיתותי שלנו עלה. בשביל להתרגש באמת משחיתות אנחנו זקוקים לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אנחנו צריכים מישהו שימכור את קו הרקיע של העיר הקדושה ביותר בעולם ויצבור נקודות טיסה ויספסר בנדל"ן כדי להתרגש. אנחנו צריכים שחיתות הארד קור, כזאת ששווה עשרות מיליונים. בלי ששמנו לב החלפנו את השעשועון החביב "גלגל השחיתות", שפעם ממש הזיז לנו, בריאליטי "הגנב הגדול", שמצלם גנבות במשך 24 שעות ביממה.
ואז מגיעה תמונתו של הירשזון. האיש שבאמת ובתמים האמין שמה שהוא עושה זה בסדר, האיש שבכלל טוען שרוב הכסף שלקח ניתן לו כשכר. בבת אחת היא מחזירה אותנו אל המציאות ומסדרת את מחשבותינו. אפשר לגנוב עד מחרתיים, אבל אם נתפסים
אפשר לסיים כמוהו, כחושים, עייפים, רצוצים, נזקקים. התמונה הזאת היא לקח לחיים, היא רמזור אדום, היא סיפור חיים. איש מבוגר, רזה ועייף יושב על ספסל בבית המשפט.
לכאורה, אין דבר משמח יותר מצדק שנעשה אבל גם נראה, מצדקת האמירה "סוף גנב לתלייה", מהצלחתה של מערכת המשפט להטיל עונש ראוי וצודק. הגיע להירשזון לשבת בכלא ולשלם מחיר כבד על מה שעשה. ובכל זאת התמונה מכמירת לב. התמונה הזאת מזכירה לנו מה עלול לקרות למי שלא מציב לעצמו גבולות. התמונה הזאת צריכה לומר לנו, כחברה, גם משהו עלינו. כל מי שדיבר אי פעם בהערכה על "כאלה שמסתדרים", כל מי שחשב ש"אין מה לעשות, ככה זה פוליטיקאים", כל מי שאי פעם סגד לכוח ושררה חייב להביט בה. ולהפנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם