ופתאום, נופלים השמים
אני מתקשה להאמין. הכל כמו בסרט אימה. לבי עם המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. אני כותב כשהדמעות חונקות את גרוני
הנורא מכל הוא המחיר בחיי אדם. אוטובוס שלם על יושביו, ארבעים צעירים וצעירות אשר היו בדרכם להציל חיים ולסייע בכיבוי ובחילוץ, נשרפו באש הנוראה. לכודים באוטובוס הבוער שעלה באש תוך שניות ונשרפו חיים. קציני משטרה שחשו למקום לסייע להם נלכדו באש.
עמדנו שם בכרמל הבוער, בחפ"ק שהוקם בסמוך לכלא דמון. ענן עשן ענק עוטף את השמיים, בכל כמה דקות עולים עצים באש, רק במרחק של עשרות מטרים. מכשירי הקשר מטרטרים מרכבי הפיקוד, קשה לנשום, האוויר מחניק מעשן. הגרון יבש וניחר.
ופתאום, נופלים השמים. מישהו ניגש אלי ואומר לי: "מד"א הכריזו על אסון רב נפגעים". "איפה?", שאלתי, כל כך הופתעתי. "כאן, מתחת לכלא דמון", אמרו לי. לא האמנתי למשמע אוזניי. "מה קרה?", שאלתי . התשובה הייתה מטלטלת: "אוטובוס נשרף על יושביו". השתנקתי . הלב הלם בחוזקה, והמחשבות מתחילות להתרוצץ.
דקות קודם לכן עמדתי שם ליד הכניסה לכלא והתבוננתי באנשי יחידת נחשון של השב"ס, יחד עם לוחמי מג"ב ושאר יחידות המשטרה עושים את ההכנות האחרונות להוצאת האסירים מהכלא. פגשתי את נציב השב"ס, בני קניאק ואת סגנו דב לוצקי, אותו היכרתי מהימים בהם היה מפקד משטרת חיפה. שאלתי אותם אם אנו יכולים לעזור. "תודה, אין צורך, הכל בשליטה".
אני מתפלל לאלוהים שהרופאים יצליחו להציל את אהובה
אף פעם לא ידענו שריפה בסדר גודל כזה, המשמידה ומכלה את אשר בדרכה במהירות מדהימה כל כך. אף פעם לא ידענו היקפים כאלה של כוחות הנלחמים באש, המאיימת על שטח גדול כל כך של חורש טבעי, בתי מגורים ויישובים שלמים. ואף פעם לא קופחו חיי אדם רבים כל כך באסון אזרחי שכזה.
היום חווינו אסון נורא. אני מתקשה להאמין. הכל כמו בסרט אימה. אני כותב שורות אלה כשהדמעות חונקות את גרוני. לבי עם המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל. משפחות אשר באחת הפכו לשכולות. האבל גדול, הצער והכאב עצומים.
אינני יודע כעת מתי
תגווע האש, מה יהיו הנזקים ומה יהיה היקף השיקום אבל הלילה הזה אני נושא תפילה. תפילה שאני מוכן לתת הכל כדי שתתגשם. המפקדת הנערצת של משטרת חיפה, אהובה תומר, נפגעה באורח אנוש. בשעה זאת נאבקים רופאי בית החולים רמב"ם להצילה והיא נלחמת על חייה. אני מתפלל לאלוהים כי רופאי בית החולים יצליחו להצילה.
אהובה יקירתי, יחד היינו במלחמת לבנון ובעשרות זירות ואירועים. את חזקה ויודעת להילחם. את נלחמת בשעות אלה את הקרב הקשה מכל. הקרב על חייך. אנא אל תוותרי, הילחמי. למענך ולמעננו. אנו אוהבים אותך.
הכותב הוא ראש עיריית חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם