נסיך הביצה כבר לא יצלול
צולל הביצות היה נפוץ כמקנן ברוב מקווי המים הלחים בצפון ובמרכז. מאז שנות ה-80 הוא כמעט ונעלם. אם לא תעשה פעולה ממשית להגנה עליו ועל בית גידולו ייעלמו גם המעטים שעוד נותרו. זן נדיר
תקיעת יתד: צולל הביצות חי במקווי מים רדודים, העטורים בצמחית גדות ענפה. צולל הביצות נמצא במזרח הים התיכון ובמערב אסיה, אך בכל תחום תפוצתו הוא נדיר מאד, בשל הפגיעה המתמדת במקווי המים באזור ובשל ציד.
מאפיינים חיצוניים: צבע גופו ערמוני. הזכר מעט צבעוני יותר מהנקבה ועינו הלבנה בולטת. הוא ברווז קטן יחסית, ובשונה מרוב הברווזים באזורנו המלקטים את מזונם מפני המים צולל הביצות אכן צולל בעקבות מזונו – דגים קטנים וחסרי חוליות אקווטיים. צולל הביצות אמנם לא מעמיק לצלול, אך קרובי משפחתו המגיעים
הוא מוגדר על ידי הארגון הבינלאומי למינים בסכנת הכחדה IUCN בדרגת סיכון גבוהה מאד – Vulnerable, כלומר מין רגיש הצפוי להיכחד מן העולם אם לא תעשה פעולה ממשית להגנה עליו ועל בית גידולו.
גורמי סכנה: בישראל צולל הביצות היה נפוץ בעבר כמקנן ברוב מקווי המים הלחים בצפון ובמרכז, אך מאז שנות השמונים הוא כמעט ונעלם כדוגר בישראל. בעונת החורף מופיעים אצלנו מעט יותר פרטים, שמקורם כנראה באזורי קינון צפוניים יותר. כיום, מספר הזוגות הדוגרים בישראל ניתן לספירה על אצבעות שתי ידיים, עם הרבה אופטימיות. מספר זעום של זוגות דוגר בעמק החולה ובעמק עכו, ועוד זוג או שניים דוגרים מדי שנה בעמק צרעה, לאורך אפיק נחל שורק.
שרשרת המזון האקולוגית: הם דוגרים בעיקר בבריכות דגים וגם בבריכות ביוב עטורות קנים ואשלים. החיים של ציפורי מים בבריכות הדגים בישראל אינם קלים. עקב קונפליקטים שהולכים ומחריפים בין מגדלי הדגים לבין העופות הניזונים בדגים לאורך מסלולי הנדידה שלהם מאז ומתמיד, רוב בריכות הדגים בישראל הפכו למקום שאינו מסביר פנים למבקר. יריות, פיצוצים וכיסוח של כל צמחיית הגדות גורמים לכך שרק מיני העופות הנפוצים והעמידים ביותר נשארים בבריכות הדגים. מינים רגישים יותר, כמו צולל הביצות, צריכים להיאבק ולמצוא לעצמם פינות שקטות.
עם זאת, גם בבריכות הביוב מצבם לא טוב. טיפול תברואתי בבריכות הביוב ברחבי הארץ כנגד יתושים, הכולל ריסוס של המים בחומרי הדברה וכיסוח צמחיית הגדות, לא מאפשר לצוללי הביצות לדגור שם.
גם האוכלוסיה הקטנה הדוגרת בעמק צרעה נמצאת בסכנת כליה. תוכנית חדשה להקמת שרשרת מאגרים עטורי פלסטיק, לאגירת מים להשקיית הגידולים החקלאיים, מאיימת לחסל את המערכת הטבעית המיוחדת שהתפתחה לאורך נחל שורק בעשורים האחרונים. נחל שורק, שבעבר הזרים את שפכי ירושלים אל עבר הים התיכון, מזרים כיום מי קולחין מטוהרים בטיהור שלישוני, הטובים לחקלאות. בעמק צרעה, הנחל מתפתל ועובר דרך טופוגרפיה מגוונת, ויוצר מגוון של בתי גידול לחים מרתקים – בריכות קטנות, צמחיית גדות טבולה במים ועוד. המערכת הטבעית שם, שבולטת במיוחד לנוכח ייבוש מקווי המים הטבעיים בארצנו, צפויה להיעלם עם הקמת המאגרים.
איך נסייע להם לשרוד? על מנת לשמור על עתידו של מין זה בארץ ובעולם, עלינו להחליט האם אנחנו רוצים לשמור על המערכות הטבעיות המיוחדות שלנו, המספקות לכולנו שירותי מערכת רבים, או לתרום את חלקנו להרס מערכות טבעיות ולהכחדת מינים בעולם.
הכותב, יואב פרלמן, הוא איש החברה להגנת הטבע
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם