למפלגות הציוניות: יש עולם מחוץ לשטחים
למפלגות הציוניות צריך להיות סדר יום מפותח שאינו עוסק רק בשטחים. יש לנו חיים גם מחוץ לסוגיה זו, ולראיה: מערך הגיור בישראל
ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו וח"כ אמסלם מש"ס פרסמו אתמול תדפיס ובו ציטוטים מתוך הרצאה בנושא הגיור שנתן הרב עובדיה יוסף בפני ועדת הפנים של הכנסת ב-1976. בהרצאתו, שחלקים ממנה הובאו כבר שלשום במאמרו של בן-דרור ימיני בעמודים אלה, קרא הרב יוסף לקרב את המבקשים להתגייר ולא להקשות עליהם, וקבע כי הרבנים בצה"ל הם יראי שמים ואין כל ספק ביכולתם לבצע גיור אם כן מה מפריד בין פסיקת ההלכה של הרב יוסף מ-1976 לזו של 2010? בשנת 1976 היה הרב עובדיה יוסף אחד משני הרבנים הראשיים וש"ס עדיין לא נולדה. במדינת ישראל פתרו אז סוגיות מעין אלו באמצעות הרבנות הראשית, כשהיא עוד הייתה זרוע של העם.
שאלת הגיור בכלל והגיור בצה"ל בפרט מעידה כמאה עדים על פשיטת הרגל העמוקה שבה מצויה המערכת הלאומית שהוקמה לצורך זה. על המערכת הרבנית הציונית, הפועלת באמצעות הרבנות הראשית ושהוקמה באופן מוסדי על ידי התנועה הציונית, השתלטו כוחות אנטי-ציוניים הללו יושבים בקואליציה כדי לטפל בענייניהם שלהם, וכדי לקבע את שלטונם הבלתי מעורער כפרשנים העליונים לזהות יהודית עכשווית. ומי נותן להם את הכוח הזה? התנועות האולטרה-ציוניות בעיני עצמן, תנועות הליכוד, העבודה, הבית היהודי וחברותיהן. רק תנועתו המגזרית של ליברמן לוחמת במגמה זו, מסיבות סקטוריאליות ואלקטוראליות כמובן.
שערורייה רוחנית-תרבותית-חברתית זו, שספק אם יש לה מקבילה באחת המדינות הדמוקרטיות, מתאפשרת מכוח החולשה התודעתית העמוקה שמפגינות כל המפלגות הציוניות. אין ולו מפלגה אחת מתוכן שיש לה סדר יום חברתי ותרבותי רחב, הלוקח בחשבון את כל מגזרי החברה ואת ההכרח לקחת אחריות על כולם. כולן שקועות עד תום בסוגיה היחידה שמעסיקה את סדר היום התקשורתי בישראל מזה ארבעים שנה: עתיד השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים.
סוגיית הגיור היא אחת הנגזרות של חולשת התודעה הציונית השלטת. אם המפלגות הציוניות היו בטוחות בסדר היום שלהן; אם סדר יום זה היה חשוב להן יותר מהשלטון, היתה הברית הציונית מנצחת את הברית האנטי-ציונית, וסוגיות לאומיות מרכזיות כמו הגיור לא היו נאלצות לעבור דרך מדורי הגיהינום של הקואליציה עם החרדים.
החרדים הם חלק חשוב מהחברה הישראלית, אך הם אינם בעלי הבית. מינויים לבעלי מפתחות הכניסה לעם היהודי בישראל מעיד על קוצר ראות אסטרטגי, שכן מרבית המתגיירים אינם מצטרפים אל
הגיע הזמן שלמפלגות הציוניות יהיה סדר יום מפותח שאיננו עוסק רק בעתידם של יהודה, שומרון ועזה והגולן. יש לנו חיים גם מחוץ לסוגיה זו, ולראיה: מצב שירותי הכבאות ומצב מערך הגיור. הגיע הזמן שנושא איכות חיי אזרחי המדינה יהווה פקטור במערכת הבחירות. חברי הכנסת נמצאים במקום שבו הם נמצאים כדי לפתור בעיות, לא כדי ליצור אותן.
הגיע הזמן שסוגיית הגיור, סוגיית החינוך סוגיית הרווחה, סוגיית הפרטת המים ועוד נושאים רבים מספור יעברו לקדמת הבמה. אלו הנושאים שצריכים להעסיק את כל נבחרינו, כל ימות השנה.
את סוגיית הגיור, למשל, ניתן לפתור בקלות. צריך להכניס את קדימה לממשלה. והשאר היסטוריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם