פרידה מידיד ישראל
הוא הגן על ישראל אחרי כישלון קמפ דיוויד, קידם את ענייניה באו"ם ופעל נגד איראן. ריצ'רד הולברוק, מבכירי הדיפלומטים בארה"ב, הלך לעולמו
ריצ'רד הולברוק צילום: אי-אף-פי
בתפקידו האחרון שימש שליחו של אובמה לאפגניסטן ופקיסטן. הולברוק היה חלק מאליטה של בכירי המומחים למדיניות חוץ במפלגה הדמוקרטית, ונחשב לפחות פעמיים כמועמד אפשרי למשרת שר החוץ. בתקופת שירותו כשגריר ארה"ב באו"ם בשלהי שנות התשעים הפכנו לידידים קרובים.
לא רבות נודע בציבור על תמיכתו העמוקה בישראל. בתקופת שירותו בארגון האומות המאוחדות התעקש על כך שהאו"ם יתקן את אחת העוולות הבסיסיות מזה שנים רבות, שאיפשרה כמעט לכל מדינה חוץ מישראל להפוך לחברה במועצת הביטחון, מכיוון שאיננה חברה בקבוצה אזורית כלשהי שתוכל להציג את מועמדותה. בנושא זה היה הולברוק נחוש יותר מממשלת ישראל. ב-2000, לאחר שקרס המו"מ עם כישלון קמפ דיוויד,נשמעו קולות בישראל ובארה"ב שקראו להעברת החלטה במועצת הביטחון שתחייב ויתורים ישראליים פוטנציאליים בירושלים, כמו למשל שלטון בינלאומי בהר הבית. הולברוק סירב לקדם רעיונות אלה ולא היסס להביע את דעתו באוזני הנשיא קלינטון.
לקחים מבוסניה
גם לאחר שעזב את תפקידיו הרשמיים בממשל האמריקאי המשיך בפעילותו למען ישראל. הוא תמך ברעיון שישראל תדרוש את העמדתו לדין של נשיא איראן אחמדיניג'אד בגין הסתה לרצח עם על בסיס האמנה נגד רצח העם משנת 1948. ב-2008 הביע בגלוי את עמדתו בנושא זה בפני כנס שאירגן המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בוושינגטון, בו השתתפו גם פעילי זכויות אדם מדרפור ומרואנדה. הולברוק לא התחשב במחיר האפשרי של עמדה זו על הקריירה האישית שלו. הוא פעל כפי שפעל, מכיוון שהאמין שזהו הדבר הנכון לעשותו.
לפני כמה שנים הזמנתי אותו לכנס שערכנו בירושלים על זכותה של ישראל לגבולות בני הגנה. הוא התנגד לפרשנות שהחלטת האו"ם 242 דורשת מישראל נסיגה מלאה מכל השטחים. הצגתי אותו בפני אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט, אשר תדרך אותו על הברחות הנשק לרצועת עזה דרך ציר פילדלפי. הולברוק השמיע ביקורת
כלפי ההסדרים שנעשו על ידי ממשל בוש לאחר ההתנתקות, במיוחד הסכמי מעבר רפיח, אשר נכפו על ממשלת שרון.
תמיד תהיתי בלבי אם הולברוק היה נוחל הצלחה אילו הוטלה עליו המשימה של מציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פעמים רבות שוחחנו על יישומם של לקחים מבוסניה במזרח התיכון. כך, למשל, הוא האמין שהמלחמה בבוסניה פרצה לאו דוקא כתוצאה מ"שנאות עתיקות יומין" בין עמי הבלקן, אלא בעקבות מדיניות מכוונת של הסתה על ידי הסרבים. הוא לא היה משלים בשום אופן עם ההסתה הפלסטינית העכשווית.
יש להניח כי הולברוק היה מפעיל לחצים על ישראל, אך היה מתייחס בהבנה לקווים האדומים ולמגבלות בהם היא פועלת. לא הכל יודעים שהולברוק היה יהודי, אך ברור כי הכוח המניע לפעילותו היה העיקרון המסורתי של "תיקון עולם", שהנחה את מאמציו הבלתי נלאים להבאת שלום אמת לאזורים מוכי מלחמה.
ד"ר דורי גולד הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ושגריר ישראל באו"ם לשעבר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם