בני מדינת ישראל כיורשי מלכות ישראל
חתימת ספר בראשית היא הזדמנות מצוינת להביא את התרשמותו של הנצי"ב מוולוז'ין משיבת היהודים לארץ אבותם

וכה אמר הנצי"ב: תולדות הבית הראשון שסועים בטרגדיה איומה, הקרע בין מלכות יהודה ומלכות ישראל. היו אלו לא רק שתי מלכויות, לפעמים יריבות מרות, אלא שתי תרבויות יהודיות, שני דרכים של ההוויה היהודית, על כך כתבתי בפירושי ל'ויחי' (נ, כג) ול'ניצבים' (כט, מ). רצונך בעדות? היא נמצאת בתוכחתו של "עמוס הנביא: עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה', וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ... עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק... הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ..." ראה את ההבדל בין יהודה וישראל, "שעיקר הדין על שבט יהודה על שסרו מדרכם הטובה לשמור חוקיו... ולא כן שבטי ישראל שמעולם לא החזיקו כל כך בתלמוד תורה אלא בחסד בין אדם לחבירו כדרך מלכי ישראל". אכן, "כידוע דמלכי ישראל מלכי חסד הם", על כך מעידים עבדי בן-הדד מלך ארם אחרי תבוסתו (מלכים א כ, לא).
דרכים שונות. "וכבר נתבאר (במדבר כד, ו) בדבר בלעם ברוח הקודש "כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר", שנמשל... עם ישראל כגנות שיש בהם הרבה מיני זרעים. אבל בכל גנה יש בו מין אחד שהוא העיקר", מוקד הגינה, "כך כל ישראל מוזהרים בכל מצווה מעשית, אלא שמכל מקום כל אחד עליו מצווה אחת להיות נזהר בה ביותר... עליו לשום לבו על זה הפרט ביותר ועל דבר זה הוא נידון בייחוד... וה' היודע תכונת לב של כל אחד, דן כל אחד לפי מידתו". אכן, המידה הבסיסית של מלכות ישראל הוא החסד, "על כן עיקר הדין עליהם על שסרו מזאת המידה ומכרו בַּכֶּסֶף צַדִּיק...".
על הפגיעות בחסד יישפטו מנהיגיכם. עליהם מדברת הפרשה אותה אנו קוראים לפני ימי הדין (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם", ניצבים במשפט, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם. "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם", "ללמדנו שאין כל שבט ומנהיגיו נדונים בשווה, אלא לפי טבע השבט ובמה שהחזיק ביותר להיות נזהר בזה נידון על העוותו", כלומר על עיוות הדרך, על שכחת החזונות של הדברת העוני, של האפשרות לעבוד, של הזכות לגג.
בני 'מדינת ישראל'! קמתם כיורשי 'מלכות ישראל'. ואף על פי כן, שוכנים ביניכם גם אנשי מלכות יהודה, הם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם. גם הם חטאו? כן, עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, וכך לימדתי: וְחֻקָּיו, המה מדות התורה", כלומר המידות שהתורה נדרשת בהם. זהו סודו של תלמוד התורה הנצחי, כדי ללמוד מהתורה את הערכים הרלבנטיים לזמנים המתחדשים, וזאת לֹא שָׁמָרוּ. חזון יחזקאל (פרק לז) שבהפטרה לפרשת 'ויגש' מבשר
במה אברכך מדינת ישראל? אברכך שיקויים בך מה שכתבתי (דברים כ, א-ד): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ לאפוקי (להוציא) יהודה על עשרת השבטים, שלא שנאו זה את זה, רק המלכים מתגרים זה בזה... לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ... לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".