פרשת שמות: גזירות פרעה
בשבוע בו קוראים על גזירות פרעה חובה לזכור את המקומות בהם הופכים את הנשים לשבויות ואת הבנים לפצצות חיות
את דבריו כותב פילון על בסיס ההתייחסות המקראית לפגיעה באשה הרה המתרחשת בעקבות מריבה בין אנשים (שמות כא, כב): "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ". פילון לומד כאן קל וחומר, ומצביע על פשע חמור יותר המתרחש. קולו של פילון לגבי פשע זה, הוא יחידי בעולם התרבותי העתיק. חוקי העמים לא טיפלו בכך, ומעניין שאף הפילוסופים של התקופה העתיקה, כלל לא התייחסו אליו: "נטישת התינוקות – מעשה חילול שנעשה לדבר שבנוהג אצל רבות מאומות העולם".
נטישה זאת מאפשרת לאדם להתגבר על מחסום מוסרי זה. הנוטשים "לוקחים את התינוק למקום מבודד... בתקווה לישועתם כטענתם". מי שהוא ימצא את התינוק וייתן לו מחסה ומקלט. אלא שהמציאות אכזרית יותר. "לאמתו של דבר הוא יהיה נתון לייסורים מדאיבים ביותר" וכאן קוראים אנו תיאורים מזעזעים: חיות טרף... מתענגים על היילוד, סעודה טובה שהגישו להן מגיניו הטבעיים... אביו ואמו. והעופות הדורסים עטים על שרידיו וחוטפים אותם... אם הקדימו והבחינו
בו הם נאבקים עם חיות השדה על הגופה כולה". אבל לא רק נטישה בלבד שכיחה: "אלה ממיתים את היילוד במו-ידיהם, עוצרים את נשימתו הראשונה וחונקים אותו באכזריות ובקשיחות לב נוראה". ויש אחרים, וודאי גם במצרים שנהגו לעשות לצאצאיהם את מצוות פרעה: "משליכים אותו לנהר או למצולות הים, לאחר שתלו עליו מטען כדי שיכבד משקלו ויטבע מהר יותר".
רצח תינוקות בצורות שונות ומשונות מקובל היה ברוב או בכל תרבויות העולם העתיק, אך הוא נוכח אתנו עד עצם היום הזה במקומות שונים בעולם. לא אכנס כאן לשאלת ההפלה, עליה מתנגד פילון באופן מוחלט, אם העובר התפתח והבשיל, "משל לאנדרטה המונחת באולפן הפַסל, שאינה חסרה דבר לבד מהוצאתה החוצה ושילוחה". על כך הוא קורא את הפסוק: וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה - - וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ". פירושו אינו תואם את הפירוש החז"לי, לפיהם המילה 'נֶפֶשׁ' מתייחסת לאשה ההרה, בעוד שלפי פילון היא מתייחסת לעובר שכבר יכול לחיות בזכות עצמו. ההבדל בין חז"ל לפילון מעניין וחשוב. חז"ל הבחינו באופן יסודי בין עובר, כל זמן שהוא ברחם אמו, אפילו אם "כָּלו לו חודשיו", דהיינו האנדרטה המוכנה של פילון, לבין תינוק שנולד. דבר זה מאפשר הפלה מתוך מניעים רפואיים במקרים מסוימים, קל וחומר כדי להציל את האשה בזמן לידתה ממש, מצילים את האולפן על חשבון האנדרטה! ואכן כך קוראים אנו במשנה (אהלות ז, ו): "הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם