בראש המחנה
דב יודקובסקי, עורך מעריב לשעבר שמת אתמול, היה לאחד המשפיעים ביותר בעיצוב מפת התקשורת בארץ
בניגוד לעורכים משפיעים אחרים, ובראשם ד"ר עזריאל קרליבך, מייסדו ועורכו הראשון של "מעריב", יודקובסקי לא כתב בעצמו מאמרים, אבל היטיב לבנות את התמהיל התקשורתי, לבחור את נושאי הסיקור, לנסח כותרות ולהדריך ולחנך דורות של כתבים ועורכים.
כישוריו אלה של יודקובסקי, רוחב עולמו התרבותי ויכולתו לזהות מוקדם מאחרים את התהליכים החברתיים שעברו על מדינת ישראל בשנים שלאחר הקמתה אפשרו ל"ידיעות אחרונות" לשרוד, לאחר המהלומה הקשה שספג עם הקמת "מעריב" בשנת 1948. בניצוחו של יודקובסקי, לצד המו"ל נח מוזס, התמודד העיתון עם המציאות שבה היה "מעריב" במשך כרבע מאה העיתון הנפוץ ביותר במדינה וגוף התקשורת המשפיע והמוביל.
שנים אחר כך, כשהוענק ליודקובסקי פרס ישראל לתקשורת לשנת 2002, קבעו השופטים כי "השינויים הדמוגרפיים הדינמיים שחלו במדינת ישראל הציבו בפניו אתגר מיוחד: התאמתו של העיתון לכל שכבות האוכלוסייה. הגידול חסר התקדים בתפוצת העיתון הוא הוכחה חותכת להצלחתו בתחום זה".
הוא עשה זאת, בין היתר, באמצעות "נוסחת יודקובסקי", שאחד ממרכיביה קבע: "רצוי שכל משפט יהיה קצר, בן שמונה עד 12 מילים לכל היותר, ועליו להיות מובן לקורא - לאקדמאי ולאיש הפשוט, לאזרח ותיק ולעולה חדש. וכל זה חייב להיות לא על ידי הורדת הרמה, אלא על ידי העלאתה".
חינך דור שלם של עיתונאים
דב יודקובסקי נולד בורשה בשנת 1923, התחנך בבלגיה ושרד במלחמת העולם השנייה את אושוויץ ואת צעדת המוות, אבל היה בין הראשונים בעולם העיתונות שהבינו כי החברה הישראלית איננה מורכבת רק מהאליטה המזרח-אירופית שהקימה את המדינה. כך איפשר לעיתון לחדור באטיות ובהתמדה גם לשכונות העולים ולערי הפיתוח, שאליהן לא הגיעו יתר העיתונים העבריים.
במקביל, הרחיב יודקובסקי את סגל כתבי העיתון ופתח את עמודיו לכותבים בעלי תפיסות פוליטיות מגוונות, כדי שעממיותו של העיתון לא תפגע ביכולתו להיקרא גם בחוגים משכילים. במשך שנים נשא יודקובסקי בתואר "מרכז המערכת" ב"ידיעות אחרונות", ורק ב-1986, שנה אחרי מותו של נח מוזס בתאונת דרכים הוא מונה רשמית לעורך העיתון. כתוצאה ממאבק פנימי חריף בינו
לארנון (נוני) מוזס, הוא נאלץ ב-1989 לעזוב את העיתון.
באותה תקופה החלו בארץ השקעותיו של איל העיתונות הבריטי רוברט מקסוול, ויודקובסקי מונה לעמוד בראש נציגותו בארץ, חברת "מירור ישראל". כאשר רכש מקסוול את השליטה ב"מעריב", מונה יודקובסקי לעורך הראשי של העיתון. מיד עם מינויו החל לפעול לחידוש פני העיתון, שתפוצתו באותן שנים הייתה בירידה.
לאחר מותו של מקסוול ורכישת העיתון על ידי חברת "הכשרת היישוב", עזב את "מעריב". במקביל הוא הקים, בסיוע קרן ברטלסמן הגרמנית, את בית הספר לעיתונות ותקשורת "כותרת" ברמת אביב, אשר הכשיר וחינך במשך שני עשורים מאות עיתונאים. יודקובסקי הותיר אחריו את רעייתו לאה, את בתו אסתר ליבר-יודקובסקי ובעלה דוד, ושני נכדים, נטע ואמיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם