חוק קירשנבאום
סוף סוף התיישרנו עם הסטנדרט של הדמוקרטיות הנערצות על העולם או לפחות על ישראל ביתנו. רוסיה הלאומנית של פוטין, נניח. שם, אגב, כבר יורים בעיתונאים. יש למה לחכות
בישראל הישנה, חקירות פרלמנטריות היו כלי שנועד לבצע בירורים בשאלות של מדיניות, מחדל ממשלתי או פרשיות היסטוריות. נניח משק המים או ילדי תימן. עכשיו, כשהתחלנו להקים ועדות חקירה שתכליתן אישומים בבגידה, בשיתוף פעולה עם האויב ובפגיעה בכבוד הלאומי, סוף סוף התיישרנו עם הסטנדרט של הדמוקרטיות הנערצות על העולם או לפחות על ישראל ביתנו. רוסיה הלאומנית של פוטין, נניח. שם, אגב, כבר יורים בעיתונאים. יש למה לחכות.
זה עניין פשוט. אם ארגוני שמאל מבצעים עברות על החוק, הכרחי שהגברת קירשנבאום, יחד עם שותפיה, תצעד לתחנת המשטרה הקרובה ותגיש תלונה. קרוב לוודאי שהייתה שמחה לעשות זאת, אבל אין ברשותה כל הוכחה לעברה על החוק. לכן, היא מציעה לכנסת ימנית ברובה לפתוח ב"חקירה" של ארגוני השמאל המתועבים. נרשמת התלהבות רבתי בקרב חברי הכנסת של הליכוד, מפלגה שפעם התיימרה לליברליזם והיום דוגלת בפריימריזם. ההצעה עוברת.
האם החקירה תבדוק גם ארגוני ימין קיצוני שמקבלים מימון, נניח, מנוצרים קיצונים שרוצים להוביל להתנצרותו של עם ישראל כולו? ממש לא. כי בארץ שפאינה ואיווט בונים לנו, חוק אחרי חוק, אין אפילו יומרה להגינות. עריצות הרוב מחייבת חקירה. הח"כים יוכלו להטיח האשמות ולשון הרע כאוות נפשם. הם מוגנים בחסינותם.
כמו ג'ו מקארתי, הסנאטור הזוטר ממדינת ויסקונסין, תוכל פאינה קירשנבאום להכתים אזרחים פשוטים בבגידה. עם הוכחות, בלי הוכחות, מה זה חשוב. הרי מדובר בחקירה. פומבית. מקארתיזם הוא אמריקאיות עם שרוולים מופשלים, אמר על עצמו ג'ו מקארתי. הישראליות המופשלת של ישראל ביתנו עוד תראה למקארתי מאיפה משתין הלאומן. שם, בארצות הברית, התייצבו שני נשיאים - דמוקרט ורפובליקני - נגד מקארתי.
בישראל אין סיכוי שזה יקרה. להפך. הואיל ואין עברה על החוק בפעילות ארגוני השמאל, יעשה הרוב מאמץ כדי לייצר חוק שיהפוך את פעילות השמאל לעברה. קרוב לוודאי שבועת הנדל"ן, כתופעת לוואי משמחת, תפקע. הרי הרבה דירות יתפנו במרכז הארץ ויושביהם יובלו למקומות בהם חוקרים ומחנכים מחדש את אויבי האומה. בצהריים הם יקבלו מרק תפוחי אדמה, אם יתנהגו יפה. פאינה תמתין להם, נמרצת וחייכנית, נחושה להמחיש את מה שהגדירה השבוע כ"שלטון החוק ".
עכשיו, כשהסכר נפרץ, ואפשר להקים ועדות חקירה לכל עניין, רצוי וצריך לחקור עוד כמה שאלות. איזו מדינה מקימה ועדת חקירה כדי לבחון ארגוני זכויות אדם ונמנעת מלהקים ועדת חקירה לבדיקת השרפה בכרמל? מי כתב לראש הממשלה השבוע את הפסקה שבה ציין כי הרוגי האסון בכרמל עלו השמיימה במרכבות של אש? האם אנחנו משלמים לאיש הזה משכורת? מיהו ראש הממשלה, בעצם? חשוב יותר:
מה הוא רוצה? מה הייתה כוונתו של סמואל ג' ונסון כאשר אמר "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל" ? בסיפור שלנו, מיהו הנבל? האם ייתכן שמטרתם של הנוצרים הקיצונים שמממנים את הימין היא מלחמה אפוקליפטית? מי משתף איתם פעולה בישראל והאם לא ראוי לחוקרו בחשד של עברה על סעיף 98 בחוק העונשין, שמגדיר בוגד, בין היתר, כ"מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך" ? דרושה ועדת חקירה להערכה מחודשת של פעילותם הפוליטית החתרנית של דוד בן גוריון ונתן אלתרמן.
אלתרמן כתב שיר במהלך מלחמת השחרור, המלחמה הקשה בתולדות ישראל, שבו האשים את חיילי צה"ל בביצוע פשעי מלחמה והציע הוצאות להורג לעבריינים ) " על זאת" (. בן גוריון, כשר ביטחון בוגדני, הורה לשגר את השיר לכל חיילי צה"ל ובכך פגע בשמה הטוב של ישראל וערער את ביטחונם במוסריותם. הם שירתו את אויבי ישראל, ביודעין ובעת מלחמה. ועדת החקירה תוכל לדון ולהמליץ, נניח לשרוף את כתביהם של הבוגדים ולהורות ששדרות בן גוריון ייקראו מעתה שדרות קירשנבאום.
מתי הפסקנו להבין שביקורת עצמית היא מקור של כוח, לא של חולשה? נניח ועדת חקירה שתפנה למאה עיתונאים ופוליטיקאים משפיעים באירופה ובארצות הברית ותשאל מי גורם לנזק הסברתי לישראל - דני אילון ודני דנון או בצלם והאגודה לזכויות האזרח? אפשר לסכם מראש, שאם יתברר מהסקר שארגוני הזכויות הם שגורמים את הנזק הרב ביותר, הם ייסגרו.
אבל אם, בתוצאה מהממת, יתברר שדני דנון ודני אילון
הם מפגע הסברתי, השניים יתפטרו. למען ישראל, למען ההסברה! באיזו נקודה מתעוררים אזרחי מדינה ומבינים שהיא הפכה למצורעת בעולם? ובנושא אחר. מה היה חושב ראש הממשלה על מחיר החזרתו של חייל שבוי, אילו החייל השבוי היה בנו? ומה שרה הייתה אומרת? זו שאלה דמגוגית, נכון, אבל היא נורא מעניינת, וכבר הסכמנו שאפשר להקים ועדות חקירה פרלמנטריות על כל דבר. אולי גם לגלעד שליט מגיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם