
מיתוס האנרגיה הגרעינית
כורים גרעיניים אזרחיים הם מקור האנרגיה הנקי והבטוח ביותר כיום. אסור לתת למשבר ביפן להסיט את הדיון למניפולציות ולהפחדות
עוד בשנות השבעים עלתה הצעה אמריקאית, בשיתוף פעולה ישראלי, להקמת כורים אזרחיים בישראל ובמצרים. ממשלת רבין הראשונה, בהובלת רבין ויגאל אלון, תמכה ברעיון של הפצת טכנולוגיה גרעינית למטרות אזרחיות בישראל ובמצרים יחדיו. אולם ההצעה נפלה לאחר התפטרותו של רבין, ומינוי שמעון פרס ולאחריו מנחם בגין במקומו. פרס ומשה דיין היו מהמתנגדים הבולטים לכניסתה של אנרגיה גרעינית לאזור.
המחסור בנפט (שגם הוא פיקטיבי) לא צריך להיות הסיבה לחתור לאנרגיה גרעינית. האנרגיה הגרעינית צופנת ברכה מכיוון שהיא מקור האנרגיה הנקי והבטוח ביותר, וזאת בניגוד למניפולציות שעושים על מיליוני אנשים שאורניום, פלוטוניום ומוטות דלק נשמע להם כמו סינית. שימוש באנרגיה גרעינית הביאה להרבה פחות נפגעים בנפש ולפחות פגיעה בסביבה מאשר השימוש בדלקים פוסיליים (נפט, פחם ).
השימוש הציני שעושים בכורים היפניים למטרות פנימיות מקומם. אף אחד לא מעלה את השאלה מה היה גודל האסון אם היו שם, לדוגמה, מאגרי דלק. גם הזיהוי שעושים בין התאונה בצ'רנוביל לכורים היפניים מאשר את השימוש הציני באסון לתעמולה אנטיגרעינית. הכור בצ'רנוביל היה דו תכליתי, כלומר, הוא היה גם כור ייצור צבאי. כורים אלו, בלי להיכנס לעומק העניין, מועדים לפורענות כפולה לעומת כורים אזרחיים המיועדים לשימושים אזרחיים.
המתנגדים ה"ירוקים" לפיתוח גרעיני-אזרחי קושרים לרוב בין הסוגיה הגרעינית הצבאית והאזרחית. המשמעות של מדיניות זו, שאיננה מעריכה את האלטרנטיבות, היא חבלה בפרויקט האזרחי ומניעת פיתוח אלטרנטיבות להשקעות העצומות בשינוע הנפט ובזיהום הסביבה. הטענות על בטיחות המתקנים לרוב לא מדויקות ומטעות. למעשה, הכורים האזרחיים בטוחים יותר מרוב הטכנולוגיות על פני כדור הארץ והתקנות הבינלאומיות שהמדינות מחויבות אליהם רק מחזקות את הבטיחות.
לפי
בסופו של דבר, השאלה העיקרית היא שאלת העלויות האדירות: האם לישראל (לבטח לאחר גילויי הגז הטבעי) משתלם להשקיע בכורים גרעיניים אזרחיים שעלותם מעורכת במיליארדים של שקלים? התשובה על השאלה הזאת תאפשר להתמודד עם סוגיית האנרגיה הגרעינית בצורה ברורה יותר, ללא מיתוסים על קרינה ממארת וטרוריסטים המשתלטים על מתקנים גרעיניים.