מיתוס האנרגיה הגרעינית

כורים גרעיניים אזרחיים הם מקור האנרגיה הנקי והבטוח ביותר כיום. אסור לתת למשבר ביפן להסיט את הדיון למניפולציות ולהפחדות

אדם רז | 23/3/2011 10:29

תגיות: אנרגיה גרעינית,אסון טבע ביפן

סוגיית האנרגיה הגרעינית לשימושים אזרחיים נמצאת במחלוקת מראשית העידן הגרעיני. בוויכוח זה, מאחורי דיון אקולוגי מצד אחד ודיון על בטיחות הפרויקט מצד שני מסתתרים אינטרסים פוליטיים כבדי משקל. הסיטואציה הנוכחית ביפן מחזקת את המתנגדים לאנרגיה גרעינית, ובמקום דיון קונקרטי ומדעי, השיח מתקיים ברמת המיתוסים והאגדות. כך כבר הכריז נתניהו ש"המצב בהחלט גורם לי לשקול מחדש את הפרויקטים לבניית כורים גרעיניים אזרחיים".

עוד בשנות השבעים עלתה הצעה אמריקאית, בשיתוף פעולה ישראלי, להקמת כורים אזרחיים בישראל ובמצרים. ממשלת רבין הראשונה, בהובלת רבין ויגאל אלון, תמכה ברעיון של הפצת טכנולוגיה גרעינית למטרות אזרחיות בישראל ובמצרים יחדיו. אולם ההצעה נפלה לאחר התפטרותו של רבין, ומינוי שמעון פרס ולאחריו מנחם בגין במקומו. פרס ומשה דיין היו מהמתנגדים הבולטים לכניסתה של אנרגיה גרעינית לאזור.

המחסור בנפט (שגם הוא פיקטיבי) לא צריך להיות הסיבה לחתור לאנרגיה גרעינית. האנרגיה הגרעינית צופנת ברכה מכיוון שהיא מקור האנרגיה הנקי והבטוח ביותר, וזאת בניגוד למניפולציות שעושים על מיליוני אנשים שאורניום, פלוטוניום ומוטות דלק נשמע להם כמו סינית. שימוש באנרגיה גרעינית הביאה להרבה פחות נפגעים בנפש ולפחות פגיעה בסביבה מאשר השימוש בדלקים פוסיליים (נפט, פחם ).

שאלת העלויות

השימוש הציני שעושים בכורים היפניים למטרות פנימיות מקומם. אף אחד לא מעלה את השאלה מה היה גודל האסון אם היו שם, לדוגמה, מאגרי דלק. גם הזיהוי שעושים בין התאונה בצ'רנוביל לכורים היפניים מאשר את השימוש הציני באסון לתעמולה אנטיגרעינית. הכור בצ'רנוביל היה דו תכליתי, כלומר, הוא היה גם כור ייצור צבאי. כורים אלו, בלי להיכנס לעומק העניין, מועדים לפורענות כפולה לעומת כורים אזרחיים המיועדים לשימושים אזרחיים.

המתנגדים ה"ירוקים" לפיתוח גרעיני-אזרחי קושרים לרוב בין הסוגיה הגרעינית הצבאית והאזרחית. המשמעות של מדיניות זו, שאיננה מעריכה את האלטרנטיבות, היא חבלה בפרויקט האזרחי ומניעת פיתוח אלטרנטיבות להשקעות העצומות בשינוע הנפט ובזיהום הסביבה. הטענות על בטיחות המתקנים לרוב לא מדויקות ומטעות. למעשה, הכורים האזרחיים בטוחים יותר מרוב הטכנולוגיות על פני כדור הארץ והתקנות הבינלאומיות שהמדינות מחויבות אליהם רק מחזקות את הבטיחות.

לפי

כמה דיווחים, ארצות הברית מוכנה כיום לעזור לישראל להצטייד בכורים אזרחיים תוך החרגתה מההתחייבות הבינלאומית לחתום על האמנה למניעת תפוצה גרעינית (אי חתימתה של ישראל מנעה במשך שנים שיתוף פעולה בינלאומי גלוי בטכנולוגיה וידע). כך ישראל יכולה לשמור על מדיניות העמימות שלה מצד אחד, ולהצטייד בכורים גרעיניים אזרחיים מצד שני. הניסיון לכרוך פיתוח כורים גרעיניים למטרות אזרחיות עם פיקוח בינלאומי על דימונה פוגע באפשרות של ישראל להתקדם להתקדם אל עידן האנרגיה הגרעינית, ולוחץ לקראת שינוי מדיניות הגרעין הישראלית.

בסופו של דבר, השאלה העיקרית היא שאלת העלויות האדירות: האם לישראל (לבטח לאחר גילויי הגז הטבעי) משתלם להשקיע בכורים גרעיניים אזרחיים שעלותם מעורכת במיליארדים של שקלים? התשובה על השאלה הזאת תאפשר להתמודד עם סוגיית האנרגיה הגרעינית בצורה ברורה יותר, ללא מיתוסים על קרינה ממארת וטרוריסטים המשתלטים על מתקנים גרעיניים.