מגנים שריפת מסגד, מתעלמים מפיגוע
אח"מים שונים מיהרו להתנצל בפני אנשי טובא-זנגריה על שריפת המסגד. ממשפחת פלמר, שאיבדה את אשר ובנו התינוק יהונתן, איש לא טרח לבקש סליחה
אבל ראוי להיזכר במקביל באירוע נוסף: אירוע שהתרחש קצת יותר משבוע לפני ה"תג מחיר". אמנם לא מדובר באירוע קשה כמו זה שהיה בצפון, אבל בכל זאת יש מקום להזכיר אותו. מדובר בפיגוע שאירע בכביש 60, בדרך מקריית ארבע לירושלים, שהוביל למותם של אשר פלמר ובנו הפעוט יונתן.
ניסיון תמים להשוות בין מספר הגינויים שזרמו בשעות שלאחר האירוע בטובא זנגריה, לעומת אלו שזחלו לאיטם אחרי שפורסם נרצחו בפיגוע מתוכנן (ולא בתאונת דרכים מגוחכת), ייגמר בנוק אאוט לטובת הקיר השרוף.
זה לא כוחות. בכל זאת, קיר שרוף לא יחזור לעולם להיות מה שהיה. מתנחלים שדוהרים בכבישי יהודה ושומרון יש בלי סוף. חוץ מזה, מדובר בסך הכל באירוע של זריקת אבנים. יש כאלה למכביר. מי בכלל שומע על זה. את מי זה מעניין.
קיר שרוף וכתובות גרפיטי מטופשות הם דברים שעוד לא נראו במחוזותינו. זה כבר דורש טיפול מיוחד. טיפשות של כמה צעירים, ללא יותר מידי שכל, והמדינה כולה על הרגליים. אב ובנו שנרצחים במכוניתם, בדרך הביתה, לקראת שבת, מעניינים בקושי את העורך של עמוד מספר 13 בעיתון. וגם זה, בהנחה שלא תיכנס ידיעה חשובה על שינויים במחיר הנפט.
למי אכפת מהמתנחלים?
האמת, מצעד הגינויים שזכינו לראות השבוע הפך בשלב מסוים לבדיחה עם סוף ידוע מראש. הטקסטים היו צפויים, וחזרו על עצמם. שרים וחברי כנסת התחרו בינם לבין עצמם מי קופץ גבוה יותר בעוצמת המילים.
אחרים העתיקו ניסוחים שכבר נוסחו מוקדם יותר על ידי אחרים, ושיגרו ישר לתקשורת. העיקר שלא להישאר מאחור. פמליית הנשיא נכנסה בשערי הכפר טובא זנגריה, כשפניהם של האנשים שיצאו מרכבי השרד נראו נפולים, כאילו שמעו לפני מספר רגעים את הבשורה הנוראה מכל. הכל כמובן לעיני המצלמות והעיתונאים.
כמה שעות אחרי שהפמליה עזבה את הכפר, הציתו תושבי המקום את בניין המועצה המקומי. בניין המועצה, למי שבמקרה שכח, לא שייך
לפורעים שהציתו את המסגד. בניין המועצה הוא סמל שלטון. המסר ברור.
בלי לשוחח עם בני משפחת פלמר או עם קרוביהם, אני מהמר שהם היו לוקחים בשתי ידיים גם חצי מכמות הגינויים שזרמו לאחר שריפת הקיר במסגד. גם התייחסות קצת יותר רצינית לטענות שהעלו כבר בהתחלה על כך שמדובר בפיגוע, ולא בתאונת דרכים, היתה מתקבלת בהכרת תודה.
אבל למי אכפת ממתנחלים. את מי מעניינים אותם אלו שרובנו זוכים להיתקל בהם רק במהדורת החדשות של השעה שמונה, כשהם מוצגים כקבוצה שולית של קיצונים והזויים. הרי במילא הם הביאו את זה על עצמם. אין צורך, אגב, בבקשת סליחה מבני משפחת פלמר. הם, אוהבי ישראל שכמותם, כבר סלחו לנו מזמן.