חלקה של הממשלה באירועי התג מחיר
נוכח האירועים האחרונים צריך לומר לנתניהו ולממשלתו: טלו קורה מבין עיניכם. בשנתיים האחרונות כמה מהניסיונות לפגוע בדו קיום מגיעים מכם
כעשרים אחוזים מאזרחי מדינת ישראל חיים במצב לא פשוט כבנים לעם שנמצא בסכסוך מתמשך עם המדינה בה הם אזרחים. לחלקם יש בני משפחה מעבר לקו הירוק או במדינות ערב. על הנייר הם אזרחים שווי זכויות במדינה, אולם הם מעולם לא הפכו לחברים שווים בה.
היהודים והערבים בישראל חיים בדו קיום מסוים ובמקומות רבים בארץ אף ביחסי שכנות טובים. אך עוינות, פחד, חשדנות וטינה קיימים מתחת ומעל לפני השטח. האירועים האלימים האחרונים מעוררים חרדה במערכת הביטחון ובלבם של אזרחי ישראל, מפני הידרדרות קשה של מערכת היחסים הסבוכה הזאת.
ראש הממשלה נתניהו אמר בעקבות האירועים: "נפעל בכל התקיפות לאתר את מי שמנסה לפגוע בדו-קיום ונפעיל נגדם את החוק בכל כובד משקלו". כוחות הביטחון פועלים על מנת לאתר את האחראים לאירועים האלה ובמקביל נשמעות קריאות נגד רבנים וראשי ישיבות שאולי עודדו בדבריהם מעשים כאלה.
אני אומרת לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת: טלו קורה מבין עיניכם, כי בשנתיים האחרונות כמה מהניסיונות לפגוע בדו קיום מגיעים מכם ומהמקום בו אתם עובדים, ואתם אחד הגורמים העיקריים להגברת העוינות בין יהודים לערבים בישראל.
בכנסת ובממשלה יושבים חברי כנסת ושרים שבמשך השנתיים האחרונות עושים פעולות רבות הפוגעות בדו קיום, לעיתים במכוון ולעיתים בחוסר זהירות. הצעות חוק מפולפלות משפטית מכניסות את הציבור הערבי
חוק הנכבה של ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו; חוק ועדות הקבלה של הח"כים ישראל חסון ושי חרמש מקדימה; חוק הצהרת הנאמנות של ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו; חוק הצהרת הנאמנות בתעשיית הקולנוע של ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי, וחוקים נוספים שחלקם אף נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל, מייצגים אינטרסים שונים: שר החוץ ליברמן שהבטיח לבוחרים שלו נישואים אזרחיים, הקלות בגיור וקידום נושאים חברתיים – הבטחות שהוא לא מצליח או לא רוצה לקיים – בוחר לדבר לפחדים שקיימים בציבור היהודי ולהעצים אותם בדרכו למשרת ראש הממשלה.
חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי מעוניינים להחזיר את הסכסוך ל-1948 ולהכניסו לתוך הקו הירוק, ומתייחסים לפלסטינים תושבי השטחים ולאזרחיה הערבים של מדינת ישראל כקבוצה אחת.
באופוזיציה כמעט ולא נשמעו קולות נגד המגמה הזו, חברי כנסת מקדימה יזמו חלק מהצעות החוק, ומעל כולם ראש הממשלה שמעלים עין מהמתרחש בממשלתו ובכנסת.
דו-הקיום היהודי-ערבי בישראל עבר עליות ומורדות. הוא שרד שבע מלחמות ושנים ארוכות של אינתיפאדה. הוא מתמודד מול גורמים לאומיים ודתיים קיצוניים שמתנגדים לו, והוא עדיין כאן.
ערביי הערים המעורבות וכפרי הצפון יכלו להתמודד עם מעשים נקודתיים אם הם היו מנותקים מהמציאות הכללית. עם כל הפגיעה והזעם, האנשים מבינים שאין לאפשר לקיצוניים להרוס הכל, ושאין לשפוט ממעשה של יחיד על הכלל.
אבל מה יגיד המבוגר האחראי לצעירים שמרגישים שהממסד עצמו נגדם? מה חושב אותו צעיר בטובא זנגריה כשבכנסת ישראל מוגשות הצעות חוק נגד המגזר שלו, וחלקן עוברות בכנסת באדיבות הרוב היהודי? כיצד נשכנע את השכן מיפו שאין לנו יד במעל הזה כשנציגנו בכנסת מתייחסים אליו כאל אויב?
מנהיגות ניכרת בכוחה להתעלות מעל רגשות ההמון ולהנחות אותו לרגיעה. גם בימים טרופים אלו רבים מהמנהיגים בשטח עושים הכל על מנת להרגיע את הרוחות. כולי תקווה שגם נבחרי הציבור יתעוררו, ויתנו למרקם החיים העדין שהצלחנו ליצור פה להמשיך ולהתקיים בשקט ובכבוד הדדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם