הרגישות הכריעה אותנו
לו הייתה התקשורת נרתמת בחצי מהעוצמה שנרתמה ללחוץ על ממשלת ישראל לשחרר את שליט, לקידום סגר מוחלט על רצועת עזה, גלעד היה חוזר מזמן במחיר נמוך בהרבה
אלא שמדינה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את מה שנוח וקל, בוודאי במידה ולדבר יש משמעויות הרסניות לעתידה. למדינה בת פחות משמונה מיליון אזרחים המוקפת במאות מיליונים המעוניינים למחוק אותה מעל פני האדמה אין את הפריבילגיות לפעול מתוך כניעה לשיקולים רגשניים, תוך התעלמות מקיום דיון ציבורי אינטליגנטי, עמוק ויסודי בדבר השלכות הכניעה לרגשות.
הדבר המדאיג ביותר שהתרחש בישראל בשנים האחרונות הוא שהדמוקרטיה הישראלית התנדפה ופינתה את מקומה לשיח חד צדדי, כוחני ודורסני שמפעיל מניפולציות רגשיות על הציבור, ומשתמש בטכניקות של לוחמה פסיכולוגית על מנת להרתיע כל מי שמבקש להביע דעה שונה.
"אני מתעב את מה שאתה אומר אך אלחם עד מוות על זכותך לומר זאת", במילים אלו סיכמה אוולין הול את משנתו הליברלית של וולטר, אמירה שהפכה במרוצת השנים למשפט הבהיר ביותר המבטא את עקרון הפלורליזם.
בשנים האחרונות נראתה כמעט כל התקשורת הישראלית כמי שהחליטה לסלף את משנתו של וולטר ולפעול לפי עיקרון הקובע כי "אני מתעב את מה שאתה אומר אך אלחם עד מותך על זכותי להשתיק אותך".
בזה אחר זה הועלו לשידור אלפי מרואיינים, ובזה אחר זה הציגו כמעט כולם את אותה העמדה בדיוק. זו המצדדת בשחרור מאות רוצחים ומחבלים עבור חטוף אחד. זו שמפעילה את הלחץ השיטתי על ממשלת ישראל ולא מעלה אפילו לרגע את האפשרות לקדם מדיניות של לחץ
לו הייתה התקשורת הישראלית נרתמת בחצי מהעוצמה שנרתמה ללחוץ על ממשלת ישראל, לקידום סגר מוחלט על רצועת עזה, להפסקת העברת הכספים לרצועה, להפסקה מוחלטת של הביקורים אצל אסירים ביטחוניים ולחקיקת עונש מוות לרוצחים המוניים, היה גלעד שליט חוזר מזמן, ובמחיר נמוך בהרבה.
אלא שהביטוי "לשחרר בכל מחיר" נכון כנראה רק לצד אחד, זה שרוצה שהמחיר שייגבה יהיה מאזרחי ישראל, ולא חלילה על חשבון הפריבילגיות של האסירים הביטחוניים. העמדה הרגשנית המבקשת להקריב את כולנו קורבן למולך הרייטינג ולמסחטת הדמעות שנקראה גלעד שליט היתה העמדה היחידה שבנמצא.
מדינה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה תקשורת מונוליתית, חד-צדדית ותוקפנית כלפי כל מי שאינו מיישר עימה קו. ישראל, בהיותה מדינה דמוקרטית בהגדרתה, העומדת מול איומים קיומיים, לא יכולה להרשות לעצמה שיח שמקבל קונספציות מסוימות כאמיתות מוחלטות תוך השתקה של החולקים על עמדות אלו.
הסכנה הגדולה ביותר לעתיד המדינה היא הדוגמטיות האלימה של אלו המכתיבים ברגל גסה את סדר היום ורשימת המרואיינים ומשתיקים דעות שאינן מתיישרות לצלילי החליל הרגשני והתבוסתני.
התוצאה הישירה של דוגמטיות זו היא שאנחנו, ברוב "רגישותנו", הפכנו את רצח היהודים למסלול הקידום המהיר והבטוח עבור כל פלסטיני שרוצה להצליח בחיים. ההתמכרות שלנו לשיח התבוסתני הפכה את כולנו לאנשים שדמם הותר. לא רק שהוא הותר, הוא אפילו לא בחינם. יש עליו תג מחיר. רק בכיוון ההפוך. במקום שמחבל יצטרך לשלם בחירותו, או בחייו, על כך שנטל חיים, הוא מעביר כמה שנים בקייטנת השב"ס ולאחר מכן משתלב בקריירה וזוכה במעמד שלא היה מקבל בחיים.
מה שלימדנו את הפלסטינים הוא שלחיי יהודים אין ערך לא רק בעיני נסראללה ובן לאדן אלא אפילו בעיני עצמם, ושהדרך הקצרה ביותר להצלחה בחיים עוברת בלרצוח יהודים. כל פלסטיני מבין היום שניתן להוריד את ישראל על הברכיים בעזרת חטיפת חייל בודד, ושהממסד המדיני-ביטחוני בישראל מצוי באובדן דרך טוטלי, שגורם לבעיה טקטית בדמות חייל חטוף להפוך לאיום אסטרטגי על ביטחון המדינה. במקום שהפלסטינים יבינו שעומד מולם קיר ברזל אנו במו ידינו גורמים להם לראות בנו סמרטוט רצפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם