ריח של נקמנות

צה"ל הוא צבא אדיר בעוצמתו אם חיילת בת 19 מסכנת את עוצמתו ואת ביטחון המדינה, אזי מצב העניינים כאן שביר ממה שחשבנו

שי גולדן | 31/10/2011 5:01

תגיות: שי גולדן,ענת קם

נדמה שאתמול הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב, בין אם התכוון לכך ובין אם לא, באחת הסוגיות העקרוניות המעניינות ביותר שישראל עוסקת בהן בעשורים האחרונים: מי אסטרטגי וחיוני יותר לקיומה של מדינת ישראל - הדמוקרטיה הישראלית או מערכת הביטחון של המדינה? כאשר שלח את ענת קם למאסר של ארבע שנים וחצי בפועל, קבע בית המשפט כי צמד המילים "ביטחון המדינה" הוא עדיין היחיד שהכל ניגף בפניו וקורס במגע עמו ומתנפץ בכל קונפליקט מולו.

אחרי הכל, מעשיה של ענת קם היו מסוכנים לביטחון המדינה הרבה פחות מההפקרות שאחזה במפקדי צה"ל ובכל שדרות הפיקוד והמטה של צה"ל ערב מלחמת לבנון השנייה, שבה התברר כי צה"ל אינו ערוך ליום פקודה; אם יש קצין אחד בצה"ל שסבור באמת ובתמים שהמסמכים שהעבירה ענת קם לעיתונאי "הארץ", אורי בלאו, סיכנו את ביטחון המדינה, מוטב שיבקש עוד היום להעמיד לדין צבאי את מפקדיה של קם בצה"ל בגין רשלנות חמורה.

אבל בסיפור הרגיל הנוהג בישראל מפקדיה של קם אינם אשמים בדבר. אין כל מחדל ושגגה במעשיהם; לא באיתורה, בתחקורה המקדים ובהצבתה של חיילת בת 19 בפוזיציה סופר-רגישה, לא בנגישות הקלה שלה לחומרים כה חיוניים ל"ביטחון המדינה" ולא בקלות שבה העתיקה ושינעה אותם מחוץ למטה פיקוד אסטרטגי כל כך של צה"ל. במקרה הטוב מדובר בעצימת עיניים. במקרה הרע מדובר בצביעות, בהתחסדות, בהפלת התיק כולו על הש"ג ובהכנה למחדל הבא.

שיהיה ברור: ענת קם הייתה צריכה להיענש על מעשיה. אין פטור בלא כלום במקרה הזה. אבל נדמה ששנתיים בקירוב במעצר בית, הפיכת שמה לטוטם לאומי שיש לנאץ ולקלס, והמחיר האישי הכבד ששילמה על מעשה הנעורים האווילי שלה - היו בהחלט די והותר. אם רצו צה"ל והמדינה להעביר מסר של הרתעה למדליפים נוספים(אגב, בתוך ישיבות המטכ"ל עצמן ישבו לאורך השנים כמה מדליפים לא קטנים לעיתונאים, ושל מידע מסווג מאוד) על גבה של קם, נדמה שהמסר הזה עבר.

נזק אדיר ולעתידם של חופש הביטוי וחופש העיתונות

השנתיים האחרונות היו חדות וברורות עבור קם ועבור כל מי שעלול להתפתות ליפול בכחש הזה. אבל ההחלטה על מעצר בפועל של ארבע שנים וחצי מריחה לא רק מנקמנות, אלא גם מהיסטריה. היסטריה שנובעת מאחיזה מיושנת, מבוהלת, שמרנית ובלתי מאוזנת ומאזנת - במושג "ביטחון המדינה". צה "ל הוא צבא אדיר בעוצמתו. ביחס לגודלה של המדינה שהוא מנהל, הוא לבטח חסר כל פרופורציה.

אם

חיילת אחת בת 19 מסכנת את עוצמתו ואת ביטחונה של המדינה, אזי מצב העניינים כאן שביר אפילו יותר ממה שחשבנו. אם היא נדרשת לשבת ארבע שנים וחצי בכלא כדי לספק את תאוותם של ההמון ושל מערכת הביטחון לנקמה במי שהעמידה אותם במבוכה, הרי הצבא הזה אינו חזק כל כך, וממילא אינו מסוגל לתת מענה של ממש לסוגיה האסטרטגית של "ביטחון המדינה".

בית המשפט, הדמוקרטיה הישראלית, חופש העיתונות והשיח הציבורי התקין בישראל מצויים תחת מתקפה מתמשכת בעשור האחרון. הגופים התוקפים והאינטרסים שלהם שונים, אבל התוצאה דומה: מעמד בית המשפט הישראלי נפגע, התקשורת הישראלית חלשה ופגיעה מאי פעם, השיח הציבורי חד-ממדי, אלים ומתלהם עד לאימה ממש, והדמוקרטיה הישראלית ניגפת בפני אינספור גורמים מבית שמבקשים לכרסם בה.

אתמול, מבלי שהתכוון לכך, הסב בית המשפט המחוזי בישראל נזק אדיר לדמוקרטיה הישראלית ולעתידם של חופש הביטוי וחופש העיתונות כאן. הוא הסב גם נזק לאיזונה הנפשי של ישראל.
יש לקוות שהמעוז האחרון של השכל הישר, בית המשפט העליון, יהפוך את ההחלטה האומללה. והמסוכנת. מסוכנת מאוד לביטחון המדינה. ביטחונה האמיתי של המדינה.