מנפחים את חגורת ההצלה
בכל פעם שהחרב מונחת על צווארו של ערוץ 10, חברת החדשות היא זו שאמורה להציל אותו מעצמו ומאימת הפוליטיקאים
אולם המציאות מורכבת יותר: סאגת ערוץ 10 היא דוגמה להיעדר תכנון נכון של שוק התקשורת ובעיקר לכשל מובנה בתרבות הרגולטורית - היעדר ההבחנה בין תפקידם של הפוליטיקאים לבין תפקידם של המסדירים את התחום.
מדוע ועדת הכלכלה צריכה לטפל בעניין ערוץ 10, ומדוע השאלה אם חובות הערוץ יידחו עד המעבר לרישיונות בתחילת 2013 צריכה לעמוד במוקד דיון של הכנסת? האין זה תפקידו של הרגולטור?
רגולציית התקשורת בישראל מורכבת מחקיקה משתנה ומתפתחת בלא קו מנחה כללי ומתוך שינויים בעתות משבר. כעשרה מוסדות רגולטוריים מעורבים בכך, בלא הבחנה של ממש בין הפעילות בשכבה של עיצוב המדיניות הכללית לבין זו שבשכבת הרגולציה.
הסיבה העיקרית לעירוב היא היעדר תרבות ארגונית של רשויות מסדירות במדינת ישראל. אין הפנמה של ההבחנה שבין עיצוב כללי של מדיניות, שהוא תפקידן של הכנסת ורשויותיה, ובין אסדרה (רגולציה) ופיקוח על השוק, שאותם אמורים לבצע הרגולטורים. בשוק הטלוויזיה מתבטאת התופעה במחול שדים בין האנשים האמורים לספק לציבור סיקור עיתונאי חסר פניות לבין מושאי הסיקור שלהם.
משמעות הצורך להבחין בין עיצוב מדיניות כללית לבין
כאשר חברי כנסת מטפלים בסוגיות קונקרטיות של אסדרת שוק התקשורת, הם נגועים באינטרסים זרים של ניסיון להשתיק ביקורת עיתונאית עליהם. מנגד, השדלנות הנמרצת שמנהלות זכייניות הטלוויזיה בכנסת, ונטייתן ללכת אל הפוליטיקאים בעתות משבר, מחריפות את התופעה.
הסאגה הנוכחית היא רעה, אבל איננה מפתיעה כלל. מעורבותה של ועדת הכלכלה של הכנסת (עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת, משרד האוצר ועוד) בענייני ערוץ 10 מתקיימת מיום היווסדו.
עם זאת, יש לזכור שהחבילה המכונה "ערוץ 10" מורכבת משתי רגליים לא שוות בגודלן ובמשקלן. הרגל האחת היא זו של כלל השידורים הנרכשים, המופקים והנארזים על ידי הזכיין: ערוץ 10. הרגל השנייה היא "חדשות 10".
בערוץ 10 חברת החדשות היא הרגל הבריאה הנאלצת לתמוך ברגל החולה. מנהלי הערוץ לא השכילו לפתח אסטרטגיה ניהולית ותוכנית שתהפוך אותו לחלופה טובה לערוץ 2, ומנגד חברת החדשות של ערוץ 10 פיתחה קו עיתונאי אמין, מדויק, נשכני ואנטי-ממסדי.
הסיקור התקשורתי בסוגיה התמקד בימים האחרונים בעצמאות העיתונאית של הערוץ ובניסיונות הפוליטיים להשתיקו. נוח למסגר את הדיון בצורה כזאת. זהו חלק מהמחול שתואר קודם. אבל זוהי התעלמות מכך שעיקר פעילותו של ערוץ 10 איננה אמורה להיות בתחום החדשות, אלא בתכנים האחרים.
חברת החדשות הופכת אפוא להיות חגורת ההצלה של אסטרטגיה עסקית וניהולית לא טובה. משנחשפים ערוות הערוץ, חובותיו הכבדים והיעדר התוצאות במישור הרייטינג, מנפחים את חגורת ההצלה וחברת החדשות נקראת לדגל: כל ניסיון לגעת בערוץ 10 הוא פוליטי ונוגע לפרשת "ביביטורס".
בימים אחרים אפשר להניח לחברת החדשות, ואף לרוקן אותה מאוויר ולאלץ את ראשיה לחתום על הסדרי כניעה מבישים בסכסוכי לשון הרע עם בעלי הון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם