בשם החופש האקדמי
מחקר של "אם תרצו" ומסקנות של ועדה בינ"ל שקבעו כי באוניברסיטאות שולטים תכנים פוסט ציוניים זכו לגידופים והכפשות
המחקר מצא כי 80 עד 90 אחוז מהמחקרים העוסקים בנושאי לאומיות וציונות מציגים גישות אנטי-לאומיות ואנטי-ישראליות. זאת תוך הדרה והתעלמות, מוחלטת כמעט בכמה מהחוגים, מאסכולות מחקריות המציגות גישות שונות.
בהמשך פרסמנו דוח נוסף אודות ההטיה החריפה שהתרחשה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, מחלקה המקדמת אינדוקטרינציה החושפת את הסטודנטים למחקרים חד-צדדיים, תוך היעדר חופש אקדמי וחירות מחשבתית. הכל בשם החופש האקדמי.
אמרנו אז, ואומר גם היום: איש אינו מבקש למנוע לימוד של גישות ביקורתיות. כל שאנו מבקשים הוא שתיפסק ההדרה וההשתקה של גישות לאומיות. אלא שמחאתנו נתקלה בקיר ברזל של גיבוי, טיוח והשתקה. במקום לבחון את טענותינו לגופן, להודות בטעויות מסוימות, ואולי אף למצוא אי-דיוקים בטענותינו, התגייסו עשרות אנשי אקדמיה למסע הכפשה שיטתי נגד "אם תרצו".
במקום לדון במסר ביקשו בכירי האקדמאים בישראל להרוג את השליח. כך מצאנו את עצמנו תחת מתקפה חריפה שהתבססה על מניפולציות, סילופים והתלהמות מצד פסבדו-אינטלקטואלים שאינם מסוגלים לקבל ביקורת.
מגוון טכניקות הופעלו. היו שערכו מניפולציות אשר בהן הוצאו משפטים מהדוחות שלנו מהקשרם והוצגו בצורה שכל מי שקרא את הטקסט המקורי, הבין שמדובר בהולכת שולל. אחרים הכניסו לפינו מילים על מנת להציג את טענותינו באור מגוחך טענות "רציניות" יותר תקפו את המתודולוגיה שלנו.
למשל פרופ' אבנר דה שליט שהאשים כי קטלגנו "קורס העוסק בצדק חברתי, כקורס אנטי-ציוני", זאת למרות שבשום דוח לא קטלגנו
פרופ' יוסי יונה כפר בזכותנו לבקר את תוכני הלימוד, ואף אמר לי ב"ערב חדש": "מי שמך?" פרופ' ויגודה-גדות מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה קבע:"'אם תרצו' פרסמה דוח שבו נטען בין השאר ש'רוב מכריע מהחומר הנלמד במחלקות למדע המדינה מבוסס על רשימת מקורות המייצגת גישות אנטי-ציוניות', אולם בחינה דקדקנית של הדוח מעלה שלא מדובר במחקר מדעי ראוי לשמו. נעשו בו אינספור טעויות". את פירוט הטעויות התקשינו למצוא.
בעקבות טענותינו הקימה המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( ועדת מומחים ובה ארבעה פרופסורים מהעולם ושלושה מישראל. בדוח שהגישה הוועדה היא קיבלה את ממצאינו אודות המתרחש במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ומתחה ביקורת גם על המתרחש בכמה מהאוניברסיטאות האחרות.
הוועדה קבעה כי רמת המחקר וההוראה במחלקה לפוליטיקה וממשל ירודה וכי קיימת הטיה פוליטית חריפה ובלתי ראויה בתוכני הלימוד ובשיעורים. הוועדה קבעה רשמית: חלקים מהאקדמיה הישראלית הפכו ממקום שאמור לקדם פתיחות מחשבתית, ביקורתיות ורצון להגיע לחקר האמת, למקום שבו מועברת אינדוקטרינציה כוחנית שאין בה מקום להטלת ספקות.
מאנשים האמורים להגן על חופש המחשבה הפכו חברי המחלקה, ואלו שחיפו עליהם, לאנשים המטפחים קונפורמיזם קיצוני תוך השתקה של מי שמעז להטיל בהם ספק. בדומה לכנסייה הקתולית, פיתחה האקדמיה שלנו רגישות חריפה לביקורת. החופש האקדמי מקנה לפרופסורים שלנו את החובה הקדושה לבקר כל גורם מחוץ לאקדמיה, אך כל ניסיון לבקר את המתרחש באוניברסיטאות יזכה לכינוי המפחיד "פגיעה בחופש האקדמי".
התגובה לדוח שהוגש למל"ג הייתה צפויה - וחצופה. שוב יצאו אנשי המחלקה לפוליטיקה וממשל והשמיצו את כותבי הדוח - פרופסורים בעלי שם עולמי. תגובה אופיינית למחלקה שפתיחותה לביקורת פחותה מזו של הכנסייה הקתולית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם