דיפלומטיה כלכלית
המשלחת לווייטנאם בראשות פרס פתחה צוהר לתחילתו של שיתוף פעולה עם שוק שהיה סגור עד כה
וייטנאם של היום היא מדינה בת 90 מיליון תושבים הצומחת בקצב מסחרר של מעל לשבעה אחוזים בשנה. היא צמאה לידע, לטכנולוגיה ולחדשנות שיצעידו אותה מהר יותר קדימה לכיוון המדינות האסייתיות המפותחות הנמצאות סביבה.
היקף הסחר של ישראל עם וייטנאם עומד כיום על 250 מיליון דולר (יצוא ויבוא), המהווים כחמישית האחוז (0.2%) בלבד מהיקף הסחר הישראלי הכולל אשר עומד על כ-117 מיליארד דולר.
עיקר הסחר עם וייטנאם הוא יצוא של כימיקלים ויבוא של מוצרים חקלאיים. אין ספק כי שיתוף פעולה בין התעשייה הישראלית ואנשי עסקים ישראלים לבין התעשייה בווייטנאם יתרום לשני הצדדים, ויש בו פוטנציאל לקידום פרויקטים משגשגים.
הידע, היזמות והחדשנות המאפיינים את התעשייה הישראלית טומנים בחובם את העתיד ליחסי סחר אלו. טכנולוגיות דוגמת אנרגיה מתחדשת, פיתוחים בתחומי המים, מיכון חקלאי וטכנולוגיית מידע ותקשורת יאפשרו לווייטנאם צמיחה גבוהה אף יותר.
נשאלת אם כן השאלה: מדוע חברות ישראליות אינן מצליחות יותר בחדירה לשוק זה? על פניו נראה כי בניגוד לשווקים כמו הודו וסין הנתפסים על ידי יזמים ותעשיינים ישראלים כשוקי יעד בעלי פוטנציאל גדול מאוד, השוק הווייטנאמי "חמק מהרדאר" של החברות הישראליות.
כמו בשווקים אחרים במזרח אסיה, גם בשוק זה קיימים פערים תרבותיים עמוקים ביחס לתרבות העסקית המערבית. לעתים
בנוסף לכך וייטנאם היא מדינה עם משטר ריכוזי בעל סממנים קומוניסטיים רבים. צורת השלטון והדרך שבה נוהגת המדינה לנהל את עסקיה, מביאה לכך שעל מנת לסלול את הדרך ליחסי מסחר שוטפים, נדרשת תמיכה של הגורמים הממלכתיים המקומיים.
ביקורו של נשיא המדינה נערך בתזמון הנכון והיווה אבן דרך חשובה ומשמעותית בקידום יחסים אלו ומיסודם. אישיותו והכבוד הרב שרוחשים לו בעולם פותחים בפני אנשי העסקים הישראלים דלתות רבות ומצמצמים באופן משמעותי את החסמים הבירוקרטיים בתהליכי החדירה לשווקים חדשים בכלל ולשוק הווייטנאמי בפרט.
האמביציה שקיימת בפרס לצד האמונה החזקה בטכנולוגיה ובתעשייה הישראלית דבקו גם בווייטנאמים שפגשנו, והם רואים כעת בישראל את המדרגה שתאפשר להם להתקדם.
מעבר לחשיבותו ההיסטורית, המדינית והאסטרטגית של ביקור זה, אין לי ספק כי הפגישות העסקיות שנערכו במסגרת הביקור ובחסות הנשיא על ידי אנשי עסקים ותעשיינים רבים שהיו חלק מהמשלחת, יבשילו לכדי עסקאות ממשיות שיתורגמו לגידול משמעותי בהיקף הסחר עם ישראל, ולשת"פ בתחומים אחרים כגון תשתיות, לוגיסטיקה ותיירות.
וייטנאם בכלל וביקור משלחת הנשיא בפרט מהווים דוגמה קלאסית ליכולתו של המגזר העסקי הישראלי לפרוץ לשווקים חדשים שעמם אין כיום לישראל קשרי מסחר או שבהם קשרי המסחר שלה מצומצמים מאוד אין ספק כי מינוף מוסד הנשיאות בכלל ויכולותיו הייחודיות של הנשיא פרס בפרט לטובת התעשייה הישראלית והמגזר העסקי יישאו פירות במקרה של וייטנאם.
אני קורא לאנשי העסקים הישראלים להרים את הכפפה ולבדוק את פוטנציאל השוק הווייטנאמי עבור עסקיהם. אני סבור כי וייטנאם היא רק דוגמה אחת למה שניתן לעשות באמצעות דיפלומטיה כלכלית חכמה.
הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים ושימש כראש המשלחת העסקית שהתלוותה לנשיא המדינה בביקור בווייטנאם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם