בין ביטחון לטכנולוגיה:
הדוגמה של קוריאה
הדרום קוריאנים מעריצים את ההצלחות הישראליות במדע ובטכנולוגיה, אבל כדאי לנו ללמוד מהם על ההשקעות בחינוך ובתשתית אינטרנט
הנשיא ביקש מהם לרדת לעומקו של המודל הישראלי ולהבין מדוע ישראל, מדינה כה קטנה בשטחה, ומוקפת אויבים – הפכה להצלחה מטאורית בקנה מידה גלובלי. בסופו של התהליך, מטרת העל שעמדה מאחורי הפרויקט הייתה לקבל תשובה על השאלה אילו חלקים מהמודל הישראלי – ניתן לאמץ בקוריאה.
ילד דרום קוריאני עם אייפון. צילום: אי-אף-פי
מדינת ישראל ראויה להערכה רבה על הישגיה הטכנולוגיים חסרי התקדים ואף על יכולתה לייצר מספר שיא של זוכים בפרסי נובל – לפחות ביחס לכמות האוכלוסייה. הישגי המדע הישראלי והטכנולוגיות המתקדמות הביאו חברות דרום קוריאניות רבות לפתוח נציגויות בישראל וזאת בכדי להעמיק את שיתוף הפעולה בתחום המחקר והפיתוח ולרכוש טכנולוגיות ישראליות שיוטמעו במוצרים קוריאניים.
בנוסף, הגיעו לישראל משלחות רבות של משרד החינוך הקוריאני במטרה להבין וללמוד דבר מה ממערכת החינוך המקומית.
אך נשאלת השאלה האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהקוריאנים? כולנו מבינים כי גם למדינת ישראל יש חסרונות ואף אחד לא מושלם – אולי כדאי לנו ללמוד דבר או שניים מהקוריאנים.
למבקר בדרום קוריאה צפויה הפתעה טכנולוגית המעלה מספר שאלות לגבי התשתית הטכנולוגית בישראל מחד ומחויבות הממשלה לחינוך מאידך. לצעירים שבינינו זכורה בוודאי מהירות החיבור, או ליתר דיוק, איטיות החיבור לאינטרנט בבתי הספר. ממלאי התפקידים הבכירים במשרד החינוך הכריזו לא פעם על כוונתם לשדרג את המהירות כדי לסייע בהכשרתו והכנתו של דור העתיד לעידן הטכנולוגי – כל זאת אך ורק אם יימצא התקציב הנכון.
כל בתי הספר יחוברו לאינטרנט עד סוף 2012
ממשלת דרום קוריאה, לעומת זאת, קיבלה כבר לפני מספר שנים החלטה אסטרטגית לפיה יש להשקיע תקציבים אדירים בתעשייה ובחינוך באמצעות שדרוג תשתיות האינטרנט. מהירות חיבור האינטרנט בקוריאה עומדת על קרוב למאה מגה בייט כבר מספר שנים (לתשומת ליבם של האחראים בארץ). הדגש המרכזי על החינוך בקוריאה, הוביל את מקבלי ההחלטות לחבר את כל בתי הספר לאינטרנט המהיר כבר לפני מספר שנים.
יש כאלה שיטענו שסיאול יכולה להרשות לעצמה להשקיע תקציבים אדירים בחינוך ובפיתוח משום שבפניה לא עומדים איומים ביטחוניים הזהים בהיקפם לאלו הרובצים לפתחה של ישראל. לכל אותם אלה אני ממליץ לעיין באיום מולו ניצבת דרום קוריאה ובהיקפו של תקציב הביטחון הדרום קוריאני.
ממשלו של לי מיונג באק לא הסתפק במהירות האינטרנט הנוכחית
והחליט להגדיל את ההשקעה בפיתוח התשתיות במטרה לסייע לפיתוחה של כלכלת המדינה. מוקדם יותר השנה החלה ממשלת קוריאה השנה בניסוי שהוחל על קרוב ל-1,500 בתי אב שחוברו לרשת האינטרנט במהירות 1 גיגה בייט בעלות הקרובה לכ-100 שקל לחודש. בנוסף, הממשלה מתכננת לשדרג את תשתית האינטרנט בכל קוריאה במטרה שעד סוף 2012 יחוברו כל בתי הספר והבתים הפרטיים לרשת האינטרנט במהירות זהה.
פיתוח תשתיות האינטרנט איננו הדבר היחיד שכדאי לנו לשאול מהקוריאנים. אנרגיה ירוקה, רכבת תחתית ורכבות מהירות הם רק חלק מהנושאים שרצוי כי נלמד ואף נאמץ מהקוריאנים.
מקבלי ההחלטות בישראל לא חייבים לטוס אך ורק לארצות הברית. אם יבקרו בדרום קוריאה, הם עשויים ללמוד דברים נוספים, שאת יישומם נכון יהיה לשקול במחוזותינו.
ד"ר אלון לבקוביץ מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית עוסק בחקר ההיסטוריה המודרנית של קוריאה. הכתבה מתפרסמת גם באתר iAsia
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם