אהדת הקהל תספיק
לאובמה כדי להיבחר?
לפי הסקרים, אובמה עדיין חביב על הציבור האמריקאי. בעבר זה היה פרמטר מנצח למועמד. כעת, כשהאבטלה משתוללת, אולי זה לא יספיק
בחירות 2012 באמריקה יהיו כנראה צמודות הרבה יותר מבחירות 2008, אבל זו איננה בהכרח הפתעה גדולה. בחירות 2008 היו החריג, יוצא הדופן, לעומת שתי מערכות הבחירות שלפניהן- 2000 ו-2004 - שהיו מהצמודות בתולדות הנשיאות האמריקאית. הבחירות הבאות כנראה יחזירו את המערכת הפוליטית למקום שבו עמדה לפני כמה שנים.
אובמה הוא עדיין נשיא שרוב האמריקאים מחבבים. הם מאוכזבים מביצועיו, בעיקר בתחום הכלכלי, אבל עודם סבורים שהוא מנהיג הגון, ענייני, ישר. האם הוא אדם ש"קל לחבבו" שאלו סוקרי אוניברסיטת קוויניפיאק את הבוחרים. 80 אחוז אמרו שכן, רק 18 אחוז השיבו בשלילה.
המועמדים הרפובליקנים הרבה פחות חביבים על הבוחרים. מיט רומני והרמן קיין זוכים לקצת יותר מ-60 אחוז , ניוט גינגריץ' וריק פרי - כ-40 אחוז . מדד משונה, אבל חשוב למדי בזירה הפוליטית האמריקאית.
אחד הסימנים המוקדמים לניצחון אפשרי של ג'ורג' בוש על אל גור בבחירות שנת 2000 היה הסקר שהצביע על כך שמרבית הבוחרים היו מעדיפים "לשתות כוס בירה" עם בוש ולא עם גור. ובעצם, כבר יותר מ-30 שנה המנצח בבחירות הוא המועמד שאותו הבוחרים מחבבים יותר.
ב-1984 הם חיבבו את רייגן יותר מאשר את וולטר מונדייל בפער גדול (20 אחוז), ב-1988 הם חיבבו את בוש האב יותר מאשר את מייקל דוקאקיס, ב-2004 את בוש הבן יותר מאשר את ג'ון קרי וב-2008 את אובמה הרבה יותר מאשר את ג'ון מקיין.
מה שבטוח הוא שהבוחרים מחבבים את אובמה הרבה יותר מאשר את המדיניות שלו. כך היום, כך כבר לפני שנתיים. הכלכלה
ובכל זאת, את אישיותו של אובמה האמריקאים - מלבד מיעוט בגרעין הימני הקשה, בעיקר בקרב אוהדיה של תנועת מסיבת התה - עדיין מקבלים. מה שמעמיד אותו בנקודת פתיחה מוצלחת, גם מול רומני היבשושי והעצי, ולבטח מול גינגריץ' הסוער וקצר הרוח.
ובכל זאת, הבחירות אמורות להיות צמודות. אובמה רכב לניצחון בבחירות הקודמות על גבה של קואליציית בוחרים מרתקת: מיעוטים, לבנים משכילים, נשים לא נשואות, צעירים. רוב הבוחרים הלבנים הצביעו נגדו לפני שלוש שנים ויצביעו נגדו גם בעוד שנה.
מועמדים דמוקרטים לא קיבלו את רוב קולות הבוחרים הלבנים כבר הרבה מאוד שנים. הקואליציה של אובמה הצביעה בעדו ברוב גדול, סוחף. המיעוטים, כ-26 אחוז מכלל הבוחרים בשנת 2008, נתנו לו כ-80 אחוזי תמיכה. רק בזכותם יכול היה לנצח.
מספרם גדול יותר היום מכפי שהיה לפני ארבע שנים. על פי תחשיב שערכו רוי טקסירה וג'ון הלפין, ושפורסם בשבוע שעבר, הדמוגרפיה ממשיכה לשחק לטובת אובמה: אחוז ההיספאנים מקרב הבוחרים עלה בשני אחוזים, אחוז הלבנים בוגרי הקולג' עלה באחוז, אחוז הלבנים שצווארונם כחול ירד בשלושה אחוזים. בהתאם לנתונים אלו, נתנו השניים לנייר הארוך והעמוס בנתונים שפרסמו את הכותרת: "דמוגרפיה נגד כלכלה בבחירות לנשיאות של 2012".
כבר 50 שנה אף מועמד לא הצליח לנצח בבחירות כששיעורי האבטלה דמו לאלה שבממשל אובמה. באוגוסט האחרון נרשם שפל במספר האמריקאים המרוצים ממדיניותו הכלכלית של הנשיא - רק כרבע מהבוחרים.
במדינות מפתח רבות המצב הכלכלי חמור. למשל, בפלורידה, שם ניצח אובמה ב-2008 בפער של שלושה אחוזים, אך סיכוייו כעת נראים קטנים יחסית נוכח שיעורי אבטלה הגבוהים מעשרה אחוזים באזורים רבים של המדינה.
לא רק האבטלה משחקת תפקיד: בפלורידה מתגוררים היספאנים שהם שמרנים יחסית לקהילות היספאניות במדינות מפתח אחרות, כמו נבאדה וניו מקסיקו. הקהילות הללו יהיו, כאמור, חשובות מאוד עבור אובמה המשקיע בהן, בצדק, מאמץ רב.
כרגע, על פי סקר שנערך לפני כשבועיים, אובמה מוביל בקרב הבוחרים ההיספאנים בפער עצום על פני כל יריב רפובליקני. קרוב ל-70 אחוז לאובמה לעומת קצת יותר מ-20 אחוז למועמדים הרפובליקנים שנבדקו (רומני, פרי, קיין). חדשות טובות? לא בהכרח.
סקרים אחרים, כמו זה של גאלופ מלפני כחודשיים, זיהו שחיקה במעמדו של הנשיא בקרב האוכלוסייה המכריעה הזאת. והנשיא הגיב: הוא אירח לשיחה עיתונאים היספאנים בבית הלבן, נפגש עם שדולת המחוקקים ההיספאנים בקונגרס, ויצא לסבב גיוס כספים בקהילות היספאניות.
אף אחד - גם לא הסוקרים הרפובליקנים האופטימיים ביותר - לא מאמין שאובמה יפסיד את קולות הבוחרים ההיספאנים בבחירות 2012.
אבל הפער חשוב. ב-2008 הצביעו עבורו 68 אחוז מהבוחרים ההיספאנים, האחוז הגבוה ביותר מאז אותם 72 אחוז שקיבל מהם ביל קלינטון בבחירות 1996. אובמה רוצה להשיג שתי מטרות בנוגע להיספאנים: האחת, להביא רבים מהם ככל האפשר לקלפי, כדי לממש את היתרון המובטח לו בזכות הגידול באוכלוסייה ההיספאנית - אחד משישה אמריקאים. השנייה, לשמור על פער גדול ככל האפשר מול המועמד המתחרה.
מטרה דומה יש לאובמה בפנותו אל הדור האמריקאי הצעיר ביותר שיכול להצביע (דור ה"מילניאלס", בני 18 עד 30). הצעירים, על פי סקר שפורסם על ידי "פיו" בתחילת החודש, עדיין מעדיפים הרבה יותר את אובמה על פני כל יריב רפובליקני. אבל, וזה חשוב, בני הדור הזה מתעניינים היום בפוליטיקה הרבה פחות מכפי שהתעניינו בה לפני שלוש שנים.
תמיכתם באובמה ירדה ל-49 אחוז על פי ניתוחם של סוקרי "פיו" - צניחה של 24 אחוז לעומת התמיכה שזכה לה לפני שנתיים וחצי. רבים מהם סבורים שביל קלינטון היה הנשיא "הכי טוב" בחייהם. לפני שנה 40 אחוז מהם אמרו שהם "מאוכזבים" מאובמה, כעת עומד שיעור המאוכזבים על 47 אחוז. לפני שנתיים אמרו 81 אחוז מהם שאובמה גורם להם להביט לעתיד "בתקווה", היום שיעור המקווים מקרב הדור הצעיר עומד על 43 אחוז בלבד.
לפני שנתיים 80 אחוז מהם היו "גאים" באובמה, היום גאים בו רק 49 אחוז. הצעירים הצביעו עבור אובמה ביחס של 1 ל-2 בבחירות הקודמות, ובמטה הבחירות של הנשיא, בשיקגו, היועצים מתמקדים בקבוצה הזאת בניסיון להצית מחדש את ההתלהבות שסחפה אותה לקלפיות לפני שלוש שנים.
shmuel.rozner@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם