החיים בהכחשה
ההכחשות של אסד היו פטתיות, אבל הדרך שבה בחר להתמודד עם המציאות הבעייתית היא דרכם של מנהיגים רבים אחרים
מה יצא מזה בסופו של דבר? אסד שיקר, הסיר מעצמו אחריות ומרח את כולם. על פי דבריו, הוא לא אחראי למעשי הצבא, הוא לא מכיר את מקרי האלימות, ומרבית האזרחים במדינה בכלל תומכים בו. "הוא מנותק לגמרי", אמרו מגישי החדשות של רשת איי-בי-סי, וגם וולטרס עצמה הייתה המומה מהנינוחות שהפגין בשיחה איתה ומההכחשה המוחלטת שלו את המציאות. היא לא ממש הצליחה להבין מה הסיפור שלו - האם הוא באמת מאמין לשקרים של עצמו?
אך בדיעבד, אם נחשוב על זה לרגע, ניווכח כי מה שמוזר יותר הוא שאי פעם ציפינו מאסד למשהו אחר. ההכחשה, כך נדמה, הפכה לכלי הנפוץ ביותר בניסיון להתמודד עם התקופה הנוכחית, תקופה שבה החוקים הישנים מפסיקים להיות רלוונטיים והם מומצאים מחדש ככל שהמשחק מתקדם.
מה קורה למי שמתעקש להמשיך לשחק על פי הכללים הישנים? הוא מבין בדרך הקשה שמה שעבד אתמול, כבר לא עובד היום. אבל האם זה גורם לאחרים שמסתבכים להבין שהחוקים הישנים כבר לא תופסים? לא בהכרח.
מובארק וקדאפי שילמו מחיר יקר כשהגיבו למאורעות לפי הכללים הישנים. אחרי סוף השבוע האחרון, אפשר לומר שגם פוטין טועם את טעם התבשיל החדש, וכרגע נוח לו להאשים בכל את ארצות הברית.
אבל מה הוא יעשה מחר? ביוון, באירלנד ובאיטליה התחלפו ראשי ממשלה אחרי שהישנים לא תפסו שהם משחקים שחמט על לוח של ששבש. כך גם חברי גוש היורו המאוים קיוו שהמשבר איכשהו "יסתדר לבד". כשהם גילו שזה לא ממש קורה, הם התחילו להתוות כללים חדשים שעדיין לא ברור אם כל המדינות בגוש אכן יוכלו לעמוד בהם.
ומה אצלנו? זהבית כהן מתנובה, למשל, ניסתה לפתור את המשבר שלה בדרכים הישנות וגילתה בדרך הקשה שזה כבר בלתי אפשרי. גם שאר החברות העסקיות עוד לא ממש יודעות איך להתנהל מול הרוח הצרכנית החדשה שמנשבת בכיוונים כל כך בלתי צפויים. לפיכך, בינתיים הן בעיקר מהססות ומחכות, כי מי יודע, אולי המצב עוד יחזור לקדמותו.
ומה לגבי הממשלה? לפעמים נדמה שהיא הפנימה את השינוי, אבל ככל שעובר
כך שהכחשה היא דרך אנושית רווחת מאוד כשצריך להתמודד עם מציאות בעייתית ומשתנה. כולנו נתקלים בזה בשלב כלשהו בחיינו, ומכחישים את המציאות לפני שמתאימים את עצמנו אליה. צרפו את זה לעובדה שאנשים רבים אינם ששים אלי שינויים גם כשהשינויים מוטחים להם בפרצוף, ותבינו טוב יותר גם את אסד.
האם יש פלא שהוא בוחר לחיות בשקר או לנסות עוד איזה ספין? נראה שמי שחי את כל חייו בדרך מעוותת, לא ממש ממהר לעשות פתאום את הדבר הנכון. כן, גם כשלכולם מסביב כבר ברור שהמציאות החדשה נושכת ודורשת אומץ לעשות משהו עמוק ושונה. מעניין מתי יבינו את זה אצלנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם