באיזה צד אתם
לימין שור או לשמאל, העיקר שהגיע הזמן שתבחרו צד. אין יותר אמצע. התרגלנו לחיות רק בקצוות, הפכנו בעל כורחנו לקיצוניים
זה נורא לא פוליטיקלי קורקט, ואולי אפילו תקראו לי גזענית, אבל מה לעשות - בשבילי קולו הצורם של המואזין, ובמיוחד כשהוא מעיר משנת צהריים מפנקת בוויקנד, זה ממש לא משהו נעים.
הבעיה עם כל התיאור בפסקה הראשונה הזאת היא שהוא לגמרי לא רלוונטי. למה? כי הפכנו למדינה שלא מסוגלת יותר לדון בנושאים באופן ענייני. הכל מקוטלג באופן אוטומטי ל"ימין" ול"שמאל". הרי אם פעילות קולנית, ולא משנה מאיזו עדה, מטרידה מישהו - זה דבר שצריך לטפל בו.
לו היינו מדברים על מסיבה סוערת בשכונת מגורים לא הייתה לכם בעיה להסכים עם זה, נכון? אבל כשמדובר במסגד זה מיד הופך לעניין אידאולוגי: יש "סמולנים" ויש פאשיסטים, ונדמה שהנושא עצמו בכלל נשכח מאחור אף אחד לא מתייחס לעובדה שלא מעט אנשים אינם נהנים להקיץ עם שחר לרמקול קולני, ולא משנה אם הם מאמינים במוחמד בבודהה או ביובל המבולבל.
אז למה בכלל לחוקק חוק מסגדים? האם לא די בכך שזה מטריד את מנוחת השכנים? הרי כבר יש חוקים שמטפלים בסוגיה הזאת. נדמה שהפלגים פה כל כך הוקצנו לאחרונה, שהפסקנו לשאול שאלות פשוטות. הכל הופך למלחמת קיום, להגנה על טריטוריה ולחרמות קולקטיביים.
העליהום על עמותת "אם תרצו", למשל שגרם לבנק לאומי לגנוז קמפיין עם מטרה נהדרת של תרומה לעמותות שייבחרו ברוב קולות על ידי הציבור, הוא קונטרה. קונטרה של השמאל ליוזמה המקסימה של הימין להגביל תרומות, אבל רק לעמותות של השמאל. ברור שעמותות ומימונן זה דבר שרצוי לפקח עליו, אבל למה לפקח על עמותות באופן כללי, אם אפשר להפוך את זה לחלק ממלחמת ה"שמאל" ב"ימין" ?
כך גם היה בשבוע שעבר. לימור לבנת יצאה בפרויקט עידוד יצירה ציונית, ומיד
לא מתאים לך עידוד הציונות, יוצר יקר? סבבה, אל תגיש מועמדות. רק שהיום זו בכלל לא אופציה. אם אתה לא מוחה מיד נגד הצד השני, אתה יוצא כלומניק שאין לו זכות קיום.
האם נדמה לי, או שמשהו קרה פה למיינסטרים? האם מרוב שאנחנו מנסים "להחזיר" למישהו אחר שנראה לנו קיצוני מדי, הפכנו כולנו לקיצוניים מדי בעצמנו, בלי ממש לשים לב שזה קרה? ואולי גם אם לא הפכנו לקיצוניים, יימצא כבר מי שיתייג אותנו ככאלה, רק מפני שלא השכלנו לדקלם את המנטרה שלו.
מרוב "שמירה על טריטוריות" הפכנו לחברה היסטרית, שקשה למצוא בה מישהו שיסכים להאזין לדעה שלא הגענו איתה מראש מהבית. האם דעה משוחררת ממחנאות, שמובעת לאחר חשיבה ובחינה של העובדות, עדיין מעניינת מישהו? לא, אה? מזה חששתי.
בקיצור, ישראלי ממוצע יקר, אם עדיין לא הצטרפת לטרנד, ראה זאת כהתראה אחרונה: אם אתה לא שמאל ולא ימין, רצוי שתתאפס על עצמך - ומהר. אין יותר אמצע. גמרנו עם השטויות האלה. תבחר צד, אחר כך כלי נשק, ותתחיל לירות. אין צורך באימונים מוקדמים - תבין כבר תוך כדי תנועה. פשטות? היגיון? תשכח מזה. לא באת לפה לנופש. הישיבה הזאת בחיבוק ידיים נמאסה עלינו, ברור?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם