של מי הפלא הזה
לאחר הכישלון המהדהד של ים המלח, נכנסה ירושלים לתחרות על שבע הערים המופלאות בעולם. אל תצפו מהפלסטינים והנוצרים לעשות לייק
בידיעה שפרסם מעריב בשבוע שעבר דווח שהארגון רואה בירושלים מועמדת מרכזית בשל חשיבותה ההיסטורית והדתית ליהדות, לנצרות ולאיסלאם. עוד דווח שעיריית ירושלים בודקת כיצד לקדם את מועמדותה של העיר וכי יש כבר עמותה המריצה את העיר. "זאת הזדמנות גדולה עבור אוהבי ירושלים, יהודים, ערבים ונוצרים לאחד כוחות ולבחור בירושלים כעיר המופלאה של כולנו", אמרו אנשי העמותה.
רומנטיקה עשויה לסייע במרוץ לתואר, אלא שלמרבה האכזבה, גורלה של ירושלים צפוי להיות דומה לזה של ים המלח. זה קרה בין השאר כי משרד התיירות הלאים את אתר הטבע הייחודי צבע אותו בכחול-לבן, ובכך הבטיח את כישלון מועמדותו.
לכן אם אנו מבקשים להתייחס ברצינות, ולו לרגע, להתמודדות האינטרנטית לבחירת שבע הערים המופלאות, בתקווה שבחירתה של ירושלים תקדם את התיירות לעיר שלוש הדתות, אזי מומלץ מאוד שכל הגורמים הממלכתיים המהרהרים בכך ינעלו את תוכניותיהם במגירה וישליכו את המפתח לבריכה 5 של מפעלי ים המלח.
כפי שים המלח אינו שייך לישראל באופן בלעדי, כך גם על מעמדה של ירושלים אין הסכמה בין ישראל, הפלסטינים ושאר השחקנים בזירה המזרח-תיכונית. מאז מערכת הבחירות לאחר רצח רבין ב-1996, עת הליכוד הריץ את הסיסמה "פרס יחלק את ירושלים" (ונתניהו גבר עליו בהפרש של 30 אלף קולות), נבנתה חומת ההפרדה בשוליה של בירת ישראל, וגם שכונת הר חומה נטעה יתד במזרחה של העיר.
אבל העולם נותר בשלו: הוא אינו מכיר בירושלים
מדינות העולם המקיימות קשרים עם ישראל מוכנות לקבל את ירושלים כבירתה, אך שגריריהן יניפו בה את דגליהן רק לאחר שנסכים שהיא תהיה גם בירתה של המדינה הפלסטינית. מתווה קלינטון ותוכנית ז'נבה נותנים מענה לסוגיית ירושלים, ייתכנו גם פתרונות נוספים.
כל אלה מתבססים על עיקרון אחד: הסכם יושג רק כאשר שני הצדדים יהיו מרוצים או לא מרוצים ממנו במידה שווה. בינתיים תמשיך מדינת ישראל להכריז באוזני עצמה "כולה שלי" ותמציא פתרונות נייר כדי להכשיר התנחלויות לא חוקיות.
הפלסטינים ינצלו כל במה בינלאומית אפשרית כדי להכתים את ישראל, והרייטינג של "האח הגדול" ימשיך לגרוף 45 אחוזים.
המפגש המתוכנן להיום בעמאן בין עו"ד יצחק מולכו וסאיב עריקאת לא יחלץ את הצדדים מן הבוץ שאליו צעדו בעיניים פקוחות. כל עוד ממשלת ישראל והעומד בראשה ינהלו מדיניותם על פי שיקולים קואליציוניים, וכל עוד נמשיך להתעלם מכל שינוי המתרחש אצל הפלסטינים, כהצהרת חאלד משעל על הכרה בגבולות 67', האפשרות לחזור לשולחן המשא ומתן רק תתרחק מאיתנו.
אפשר רק לקוות שבקדנציה השנייה שלו יתגייס ברק אובמה למשימת חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. רק אז יהיה סיכוי שירושלים תהיה של כולם ותיבחר כאחת משבע הערים המופלאות בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם