געגועיי לאריק: דן חלוץ
נזכר ברה"מ לשעבר
שש שנים מאז לקה שרון באירוע מוחי, הרמטכ"ל לשעבר מספר, "בדיעבד התברר לי שהייתי האחרון ששוחח איתו לפני האירוע"
דן חלוץ, אתה זוכר את השיחה האחרונה עם שרון?
"זו שיחה שאני לא יכול לשכוח. בתשע בערב. הייתי אז הרמטכ"ל. צלצלתי אליו כמה שעות קודם לכן כדי לאחל לו הצלחה בטיפול שהיה צריך לעבור למחרת בהדסה. מאחר והיה עסוק הוא חזר אלי בתשע בערב ושוחחנו. הרגשתי תוך כדי השיחה שמשהו קורה, משהו מתרחש. קולו לא היה כתמול שלשלום. אמרתי באותו רגע לדובי ויסגלס, שבא בשליחות ראש הממשלה לדבר איתי בנושא כלשהו, כי משהו לא טוב קורה עם שרון ואז השיחה הגיעה לסיומה. וייסגלס מיהר להרים טלפון ואכן התברר שמשהו לא טוב קרה".
הספקת להיפרד ממנו?
"בוא נאמר שהשתדלתי לסיים את השיחה. חשבתי שלא נכון להאריך בה כפי שהרגשתי באותו רגע. השיחה נמשכה כארבע דקות ומאז היא צרובה לי מאוד חזק בזיכרון. בדיעבד התברר לי שהייתי האיש האחרון ששוחח אתו לפני המקרה".
מתי החלה ההיכרות ביניכם?
"היכרות אישית הייתה בינינו כשהייתי איש מילואים בין השנים 78' ל-82'. עוד לפני כן ידעתי, כמו כל עם ישראל, מי זה אריק שרון של מלחמת יום הכיפורים. נלחמתי באותה מלחמה שבה אריק שרון עשה את המהלך המכריע שקבע את תוצאותיה. הדבר ייזקף לזכותו חרף כל מה שנאמר עליו במהלך השנים. הוא העז והצליח".
הערצת את שרון?
"הערכתי אותו מאוד. אני, כמובן, הייתי כפוף לו אבל הוא ידע להקשיב ולתת תשובות ולא לברוח הצידה גם מבעיות קשות שהוצגו בפניו. הרגשתי שיושב מולי אדם עם שכל ועם רגש, חכם עם חוש הומור, ציני במקום שבו צריך להיות ציני ומאוד רציני במקום שבו נדרשת רצינות".
לא היו מחלוקות?
"היו דברים שלא תמיד ראינו עין בעין לגביהם. אני זוכר, למשל, את השחרור אלחנן טננבאום ביחד עם גופות שלושת חללי צה"ל. כתבתי אז לראש הממשלה ולשר הביטחון מכתב שבו הבעתי את התנגדותי לעסקה ואני חייב לציין שניתנה לי הזדמנות
כיהנת כרמטכ"ל בתקופת ההתנתקות. מי שהיה אז מפקד המחוז הדרומי, ניצב בדימוס אורי בר לב, אמר בשבוע שעבר שההתנתקות הייתה טעות ולא סיפקה את הסחורה. גם אצלך עוברים הרהורי חרטה בנושא?
"האם אני חושב שההתנתקות הייתה טעות? לא. לא היה מדובר בטעות. ראש הממשלה שרון היה אידיאליסט ופרגמטיסט וקרא את המציאות והוא פעל לפי אמונתו. אני חושב שהעובדה שיש היום תוצאה כפי שהיא נראית לאחדים כטעות איננה משנה את העובדה שההחלטה שהתקבלה הייתה לדעתי החלטה שקולה, ראויה ונכונה. צריך לזכור שלשרון לא הייתה הזדמנות ארוכה מדי להביא לידי ביטוי את עמדותיו באשר לתוצאות ההתנתקות משום שהוא הפסיק לתפקד כראש ממשלה ארבעה חודשים לאחר השלמתה".
אבל לא היו לו התלבטויות או חרטות על ההתנתקות?
"כשהסתכלתי על אריק שרון ראיתי אותו מתלבט התלבטויות כואבות מאוד. הוא כאב כאב גדול כמו כולנו. גם אני כאבתי את העובדה שהיינו צריכים לפנות עשרת אלפים ויותר אנשים נפלאים שישבו בגוש קטיף והלכו לשם לא כגנבים בלילה אלא כשליחות לאומית. ראיתי אותו בכאב הזה ואני שומר עוד מספר פתקים שכתב לי תוך כדי המהלך של ההתנתקות שמבטאים עד כמה עד הדבר לא היה קל לו".
שרון שילם על כך מחיר כבד. הוא הפך לאישיות שנואה בעיני ציבורים גדולים.
"שרון החליט, שרון נתן את ההוראות המתאימות וזה בוצע. הפך לשנוא? יכול להיות. אין לי מדד לגבי מידת השנאה כלפיו, אולי לאחרים יש".
האם לדעתך כיום אפשרי מהלך נוסף של התנתקות ביו"ש, כשאנו רואים כמה קשה לפנות מאחז בודד?
"פינוי מאחז בשומרון, למשל, זה לא עניין של קושי אלא של נחישות בביצוע. השיקולים במימוש המהלכים האלה הם לא ביכולת הביצוע כמו שיקולים פוליטיים נדרשים. לגבי פורעי החוק - צריך לטפל בהם כפי שנדרש לטפל בכל פורעי החוק".
כשאתה מסתכל כיום ורואה את בנימין נתניהו ואת גלריית המנהיגים האחרים שנמצאים בסביבה איך הם נראים לך בהשוואה לאריק שרון?
"עליו אני יכול לומר שהיה מנהיג".
ועל המנהיגות הנוכחית?
"אין לי מה לומר. אנשים מסוגו של אריק שרון אין לנו רבים ולא היו לנו רבים אף פעם. איש מאתנו, גם ממנהיגנו הבולטים ביותר, לא היה כליל השלמות. לכל אחד היו יתרונות וחסרונות אבל בסך הכול שרון היה מהבולטים ולי באופן אישי יש למה להתגעגע".
איך שרון טיפל בבעיה האיראנית?
"הסוגיה האיראנית איננה חדשה. היא נדונה גם בתקופתו של אריאל שרון אבל היא לא הייתה כל כך פומבית כמו שהיא עכשיו. הוא טיפל בה בלא פחות נחישות, רק שלא מצא צורך ובצדק שזה יופיע בכותרות. בתקופתו ויכוחים פומביים כאלה לא התרחשו".
הצטרפת בשעתו לקדימה. נראה אותך בכנסת הבאה?
"כשיהיו פריימריז על רשימה לכנסת אז כן, אתמודד."
מה עמדתך לגבי ההתמודדות בין ציפי לבני לשאול מופז על הנהגת המפלגה?
"בשאלת לבני-מופז אינני מוכן לחלוק את עמדתי עם אף אחד לפני שאגבש אותה לעצמי".
כרמטכ"ל לשעבר, מהי עמדתך לגבי סוגיית הדרת הנשים ושירת הנשים בצה"ל?
"הדרת נשים היא שערוריה שהדעת לא סובלת. אני יכול רק להניח מה היה קורה ואיך היינו מגיבים אם חיילים חילונים היו נוטשים הרצאה של רב שבא מטעם הסמכות הנדרשת בצה"ל. אנחנו בתהליך של הקצנה ואני מציע לא לראות בתהליכים הללו דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום. אני אקבל כל פתרון בצה"ל - ובלבד שיהיה אוניברסלי, קרי, שהזכות להשתתף או לא להשתתף שמורה לכל הצדדים באותה מידה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם