קצת קומי, מאוד מפחיד
רון פול היה יכול לספק רגעים משעשעים רבים, אך העובדה שיש מספר רב של אמריקאים המתייחסים לדעותיו הקיצוניות ברצינות מעוררת יותר חשש מאשר צחוק
המועמד הליברטיאני בן ה-76 נבחר לראשונה כחבר קונגרס ב-1976. הוא דוגל במדיניות חוץ בדלנית קיצונית שתאפשר קיצוץ נרחב בתקציב הביטחון ואת ביטולו של סיוע החוץ האמריקאי בכלל ולישראל בפרט. הוא מאמין גדול בממשלה קטנה, שכמעט ואינה מתערבת בחיי האזרחים ולכן גם אינה זכאית לגבות מסים גבוהים. הוא קורא לביטולם של משרדי ממשלה רבים וביניהם הבנק המרכזי במדינה.
בדלנות אמריקאית הובילה לתוצאות מצערות במאה ה-20. זהו אינטרס גלובלי וישראלי שבראש ארה"ב יעמוד מנהיג שמבין את תפקידה הטבעי והמנהיגותי של מעצמת העל היחידה. למזלנו, גם רוב האמריקאים מבינים זאת ורון פול לא ייבחר כמועמדה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות הכלליות בנובמבר.
מצד שני, חשיבותו הרבה נובעת מכך שהוא יוכל למלא תפקיד מכריע בקביעת זהותו של נשיא ארה"ב הבא אם יחליט להתמודד כמועמד עצמאי. ככל שיצבור מומנטום רב יותר במהלך הפריימריז הרפובליקני כך יגברו הסיכויים שיחליט להתמודד כמועמד שלישי. אם יחליט לפעול בדרך זו, הרי שהוא דווקא יבטיח את בחירתו של הנשיא ברק אובמה לכהונה שנייה משום שהרוב המוחלט של בוחריו של פול הם מצביעי רומני בפוטנציה.
סקר של הוושינגטון פוסט ורשת ABC
אם יחליט רון פול להתמודד כמועמד שלישי יהיה זה בדיוק מאה שנה לאחר שטדי רוזוולט עשה זאת כשקיבל 27 אחוזים מן הקולות ועזר לוודרו ווילסון הדמוקרטי לנצח בבחירות 1912 את הנשיא המכהן, ויליאם טאפט.
במהלך המאה ה-20 היו מועמדים עצמאיים רבים שמילאו את תפקיד המקלקל התורן וביניהם רוברט לה פולט ב-1924, ג'ורג' וואלאס ב-1968, ג'ון אנדרסון ב-1980, רוס פרו ב-1992 וראלף ניידר בשנת 2000. פרו, למשל, זכה ב-19 אחוזים בבחירות הכלליות והעניק את הניצחון לביל קלינטון, בעוד ניידר לקח מאל גור קולות מכריעים בפלורידה בשנת 2000 והביא לזכייתו של ג'ורג' בוש הבן.
לא מן הנמנע שמועמד עצמאי אחר ולא רק פול יכריז על מועמדותו. יש שהזכירו את דונאלד טראמפ כאופציה שכזאת. מועמדות פוטנציאלית של טראמפ הצבעוני בהחלט תהווה משב רוח מרענן, אך סיכויו לזכות בנתח קולות משמעותי נמוכים ולא סביר שטראמפ ירצה לסכן את מעמדו בארה"ב.
בינתיים, השמרנים הרפובליקנים ממשיכים לחפש נואשות אחר מועמד שאינו מיט רומני, ולכן רון פול החביב כל כך על חברי תנועת "מסיבת התה" מצליח בפריימריז לעת עתה. אם בכל זאת יחליט להתמודד כמועמד שלישי, הרי שדרכו של אובמה לניצחון סלולה ובטוחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם