ככה לא מלמדים אזרחות
ספר הלימוד החדש, יוצאים לדרך אזרחית", הוא פיאסקו מהדהד, החוטא לאמת ההיסטורית. על משרד החינוך לפסול אותו מיד
הפרק נפתח באזכור של יוון העתיקה. על אף קוצרו (המוגזם, יש לציין), החלק שופע טעויות - גיל האזרחות, תדירות אסיפת העם, המכסה לקיומה. בהמשך הפרק מזהים הכותבים בין זכויות טבעיות וזכויות אדם, כך שכביכול ניצב בפנינו מושג אחד.
למעשה, הרעיון של זכויות טבעיות התבסס בדרך כלל על תפיסת עולם דתית והניח שמותר להתפשר עליהן לטובת הרווח שבהסכם חברתי. לעומת זאת, מושג זכויות האדם הוא חילוני מודרני ולא מאפשר פשרה. בלבול המחברים כאן מוסיף עמימות לנושא סבוך ממילא. ביקורת דומה יש לשטוח גם על ההצגה הלקויה של רעיון האמנה החברתית.
הדיון בהגדרות הדמוקרטיה קצר ומקרי. מוצגות חמש הגדרות, שלוקטו ללא קו מנחה ואף אחת מהן איננה מדויקת. הגרועה שבהן נוגעת לפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, שבעניינו מיוחסת הגדרה מודרנית: "הדמוקרטיה היא השקפת עולם בעלת מערכת ערכים המדגישה את זכויות האדם". למיטב ידיעתי, הייחוס הוא בדיה גמורה. לעזרה מופנה התלמיד המבולבל לקישור אינטרנטי הכתוב באופן בלתי מובן.
החלק המתאר את התפתחות הדמוקרטיה הוא מופרך במיוחד.
יתר על כן, לדעת המחברים הדמוקרטיה המהותית המוקדמת היא "מפותחת", בעוד המאוחרת "חלקית". נפלא מבינתי כיצד יכול מישהו להציג טענות היסטוריות ומושגיות מוזרות כאלה.
אני נאלץ להניח לעברית הקלוקלת, לסגנון הגרוע ולחוסר ההגהה הניכרים בכל מקום, כדי לגשת לעיקר. מטבע הדברים, השקפה אידיאולוגית היא עניין רגיש מאוד בספר אזרחות. כאן הושלכה הזהירות לכל הרוחות. הספר מוטה בסוגיות כמו שלטון הרוב מול זכויות אדם, מדינת לאום מול מדינת כל אזרחיה וליברליזם (כלכלי) מול סוציאל-דמוקרטיה.
ניקח לדוגמה את הנושא האחרון. הליברליזם מוצג בקצרה, והצגתו מסתיימת בביקורת על "פערים כלכליים" שהוא מייצר. הסוציאל-דמוקרטיה מוצגת באופן נרחב ואוטופי וללא ביקורת. היא זוכה גם לתוספות: ציטוט ארוך ממאמר תומך בעיתונות, ואיור של עני מרוד, המושיט כוס לקיבוץ נדבות מול "משרדי הממשלה".
העובדות, בניגוד לרושם שיוצרת תעמולה זו, שונות. גם אם נניח שאי-שוויון כלכלי הוא המדד החברתי החשוב ביותר, בדיקת המדינות המפותחות מצביעה על קשר רופף, כמעט מקרי, בין הוצאה ממשלתית וצמצום אי-שוויון. טענת המחברים היא מיתוס שאסור שיופיע כאמת בספר לימוד.
כל אלו הן דוגמאות חלקיות למצוי ב-12 עמודים בלבד מתוך 504. הספר שופע שגיאות, מוטה בעליל וסגנונו מבולבל עד שהוא חסר ערך מבחינה פדגוגית. לטובת תלמידי ישראל, טוב יעשה משרד החינוך אם יפסול מיד את הספר ויבדוק כיצד מוצר באיכות ירודה כל כך אושר על ידיו.
