אסור ליועמ"ש לטייח
נראה כי הפרשה הנוכחית היא יותר פרשת יהודה וינשטיין מפרשת נתן אשל. היועמ"ש לא תפקד, וכשתפקד עשה זאת במשורה ובחוסר חשק
מאשר פרשת נתן אשל. עם כל הכבוד לאשל וגחמותיו, הכשל המרכזי שמתגלה לעינינו בימים אלה הוא הכשל של היועץ המשפטי לממשלה, ראש וראשון למנגנון אכיפת החוק במדינה, שומר הסף הבכיר ביותר שלנו, האיש שעליו כולנו חייבים לסמוך בעניינים הרגישים ביותר.
הרושם המצטבר בנוגע לוינשטיין הוא של "נוכח נפקד". אם זה היה תלוי בו ובאסרטיביות שלו, יואב גלנט היה מתמנה לרמטכ"ל למרות מעלליו. ואם זה היה תלוי בו ובחתירתו לחקר האמת, חקירת החשדות נגד נתן אשל לא היתה מתקיימת לעולם.
בימים האחרונים מתבררים פרטים מטרידים. על השבועות הארוכים שהחומרים הללו רבצו בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה כתפוח אדמה חם, בלי שמישהו מבוגר, או אחראי, או גם וגם, ייתן את ההוראה המתבקשת והמתחייבת ויפתח בחקירת משטרה.
החומרים הללו לא היו פרטים רכילותיים שנאספו על ידי עוברי אורח. אלה היו נתונים שהובאו ללשכת היועץ על ידי שניים מבכירי הבכירים בלשכת ראש הממשלה, אנשים שמהימנותם אינה מוטלת בספק, שמם הטוב הולך לפניהם והאינטרס האישי שלהם אמור להרחיק אותם מהעניין הזה ת"ק פרסה. במלים אחרות - מרחק רב. הם החליטו לעשות מעשה ולהעביר את הנטל המצפוני למי שזהו תפקידו, שבשביל זה אנחנו משלמים לו.
אבל האיש הזה, יהודה וינשטיין, לא תפקד. וכשתפקד, עשה זאת במשורה, בהיסוס, יש אומרים בחוסר חשק מופגן ותוך הפגנת רוח מפקד ברורה של "תעזבו אותי מהשטויות האלה". וכשהוטלה החקירה על מי שהוטלה, בנציבות שירות המדינה, איש לא טרח לעדכן את הממונה הראשי עליו, ראש אגף המשמעת בנציבות, אדם שידוע בקשיחותו בנושאי חקירות, איש שקשה לגנוב איתו סוסים ולעשות איתו קומבינות.
על פי המידע שהגיע אלי, רק טלפון נזעם שקיבל היועץ מבכיר שלישי בלשכת ראש הממשלה (כנראה המזכיר הצבאי), ובעקבותיו גם פרסום הפרשה, העיר את העניין הזה מתרדמת נצח שנכפתה עליו במסדרונות הצדק העליונים שלנו.
זה חמור, זה מדאיג, ובמקרה הזה, זה גם מעציב אותי באופן אישי. נלחמתי למען מינויו של יהודה וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. פעלתי ככל שעיתונאי יכול לפעול למען המינוי הזה. אני מכיר ומוקיר את וינשטיין ומוכן להישבע ביושרו וביושרתו. מצד שני, כנראה שזה לא בשבילו.
כמו שכדי להיות שופט זקוק אדם ל"מזג שיפוטי", כדי להיות יועץ משפטי לממשלה זקוק אדם למזג מסויים,
אם היה לו את זה, הוא היה אמור להבין שכשמגיעים אליו, בנפרד, מזכיר הממשלה (שהוא גם המנכ"ל בפועל של משרד ראש הממשלה), ראש אגף ההסברה, ואחר כך גם המזכיר הצבאי, אז מדובר בעניין רציני שדורש בדיקה מיידית, רצינית ואמיתית. דבר כזה אסור לטייח. הלוואי שאתבדה.
בינתיים, ככל שחולף הזמן אנחנו מבינים מדוע התעקש בנימין נתניהו למלא את הארץ כולה במקורביו, עושי דברו, פרקליטיו לשעבר ומעריציו, כמעט בכל התפקידים המכריעים מהם יכולה להיפתח עליו צרה.
נציב שירות המדינה קשור בקשרי משפחה קרובים עם אחד מגדולי תורמיו של נתניהו באירופה, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה היו פרקליטיו, בקרוב ניפטר כולנו גם מהמבקר מיכה לינדנשטראוס (לטובת אדם רגוע בהרבה, שלא יעשה צרות), כך שבאמת הכל בסדר ואפשר להירגע.
ואכן, ביבי רגוע. אנחנו צריכים להיות הרבה פחות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
אקו"ם