כאילו הם שווים פחות
עבור החייל הקרבי, ההסעה השבועית לבסיסים היא אחת מנקודות המפגש הבודדות עם החברה הישראלית. כשלא מאפשרים לו לעלות על רכבת ביום ראשון בבוקר, הוא מרגיש פחות מוערך
כמו בכל מקום עבודה, תנאי השירות הם מרכיב משמעותי במוטיבציה של החייל. ההערכה היא התגמול המשמעותי ביותר עבור החייל הקרבי על תרומתו למדינה. עבורו, תוספת של כמה מאות שקלים למשכורת לא תשנה באופן משמעותי את מצבו הכלכלי, אך מסמלת הכרה בערכו ובתרומתו.
ה"דודות" שמחכות בצמתים עם כריכים, לא משביעות מבחינתו רעב גופני, אלא את הצורך במילה טובה ובחיוך. מהצד השני, לחוסר הערכה יש השפעה הרסנית על המוטיבציה של החיילים.
עבור החייל הקרבי, ההסעה השבועית לבסיסים היא אחת מנקודות המפגש הבודדות עם החברה הישראלית. כאן נמדדת מבחינתו ההערכה שלנו כלפיו. פעם זה היה טרמפים והיום זו הרכבת. דווקא משום כך יש חשיבות קריטית לשאלה אם תילקח מהם הזכות לנסוע בחינם לבסיס. ההגבלה שהוטלה עליהם מוסרת להם מסר מאד מכאיב, כאילו הם שווים פחות.
כל איש משאבי אנוש ידע לומר, כי לתנאים הבסיסיים יש השפעה מכרעת על שביעות הרצון בעבודה. עובדים רבים יעריכו מכונת קפה איכותית במשרד (שעלותה בד"כ שולית) הרבה יותר מתוספת בשכר. מקומות העבודה המבוקשים ביותר נבדלים בהטבות קטנות, כגון ימי נופש, מתנות לחגים או ארוחות צהריים איכותיות.
מאידך, שלילת הטבות אלה, אף שמשמעותן הכלכלית מזערית, יכולה ליצור הרגשת מרירות וחוסר שביעות רצון אצל העובדים. אני מציע לחובבי הקפה שבינינו לדמיין איך היו מרגישים אם היו מודיעים להם שמהיום הם ייאלצו להסתפק בקפה "רובאית". זו בדיוק ההרגשה שמרגיש חייל שמודיעים לו שהוא לא יוכל לנסוע
אחת הסיבות לכך שההתייחסות לנושא אינה רצינית דיה היא דווקא הטון ההיסטרי בתקשורת. החיילים מתוארים כילדים רכים וחסרי אונים, האוטובוסים כמכשירי עינויים ועלות כרטיס רכבת כמבחן כניסה לעשירון העליון. כל אלה מגחיכים את הדיון ומסיטים אותו מהמהות האמיתית שלו. הקוראים למודי הספינים, עוברים באופן חצי אוטומטי למגננה ומבטלים בבוז את הקמפיין המתוזמר כ"עוד ניסיון לנגח את הממשלה".
נכון, לא מדובר בילדים - מדובר באנשים בוגרים שנותנים את מיטב שנותיהם למען המדינה. לא מדובר באוטובוסי בלהות, אך הרכבת עדיפה. המהות אינה על פקקים, אלא על הערכה.
חשוב להדגיש, כי יש בעיה אמיתית של צפיפות ברכבת. יחד עם זאת, קיימות דרכים שיאפשרו להקל את העומס ברכבת וגם להעביר לחיילים את המסר הנכון. אפשרות אחת היא הפעלת רכבת או קרונות לחיילים בלבד.
פתרון שני יהיה לתת העדפה לחיילים קרביים בשעות העומס. אפשרויות אחרות הן הוספת קרונות (הכרוכה בעלויות) או התחלת הפעילות הצבאית ביום ראשון אחר הצהריים.
לטענת המדינה, נעשו מאמצים כבירים כדי לספק חלופות מצויינות לרכבת. אם אכן כך הדבר, ניתן יהיה להתיר לחיילים להשתמש ברכבת לאחר תקופת הסתגלות של מספר שבועות. במידה והאוטובוס מהווה אלטרנטיבה נוחה, החיילים יעדיפו אותו על פני הרכבת. כך תושג המטרה ללא האמצעי הדרקוני של שלילת ההטבה מהחיילים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם