חצי פרידה ממרצ

בשנים האחרונות אני משתכנע שהסיכוי שמרצ תחזור להיות מפלגה משפיעה בעתיד הם נמוכים מאוד. כדי להציל אותה צריך לבחור את אילן גילאון לעמוד בראשה

ליאור טל | 4/2/2012 19:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בעשור האחרון הקדשתי זמן ניכר לפעילות במפלגת מרצ. בין היתר ניהלתי את תנועת נוער מרצ, נבחרתי לוועידה ולהנהלה הארצית והשתתפתי בעשרות ישיבות, הייתי שותף לוועדות, הפגנות רבות, בחירות פנימיות ליו"ר ולרשימה לכנסת ואף ניהלתי מטה של אחת המועמדות. אני כותב את כל אלה כדי שלא יהיה ספק- מרצ יקרה מאוד ללבי וכנראה יש לי חלק בכישלונה.

בשנים האחרונות אני הולך ומשתכנע לצערי שהסיכוי שמרצ תחזור להיות מפלגה משפיעה בעתיד הם נמוכים מאוד. מעבר לגורמים דמוגרפיים ומדיניים, ומעבר לשינויים במבנה המערכת הפוליטית בישראל, הרי שאת עיקר סיפור ההתרסקות ההדרגתית של מרצ נכון לייחס לטעמי לכך שאיבדנו את היכולת לדבר עם הציבור, לגעת בלבבות ולשכנע שאנו מציגים אלטרנטיבה רלבנטית שמפלגות אחרות לא מציעות.

אין להקל ראש בחשיבות ההזדהות הרגשית עם מפלגה כגורם הצבעה מרכזי. מרצ יצרה ריחוק רגשי מבוחריה הפוטנציאלים. היא נתפסת כמנוכרת ובייחוד כמפלגה אדישה לציונות הדואגת לאינטרסים זרים ולא לאלה של מצביעיה.

מאחר שאני עוסק ביהדות חילונית, כתבתי טור ב-NRG על פרשת השבוע ואני עומד בראש מכינה קדם צבאית, אנשים מתקשים להאמין לי שאני חבר במרצ. אכן, מרצ נתפסת כמפלגת זכויות אדם קרה שמנותקת מכל הסחף הרגשי המטלטל של החיים המורכבים בארץ הזו.

גם בתוך מחנה השלום והצדק החברתי, לא ברור לבוחר הממוצע כיצד מרצ דואגת לו ולכאבי הבטן שלו כיהודי חילוני ממעמד הביניים.
גילאון מייצג את החתירה לצדק חברתי על שלל היבטיו

 לתדמית זו יש קשר דל מאוד למציאות. ראשי ורוב חברי מרצ בעשור האחרון היו באופן מובהק ציונים, פטריוטים אדוקים שעתידה של ישראל כמדינת הלאום היהודי וכמדינה דמוקרטית היו בראש מעיניהם.

אנשים כמו ביילין וג'ומס עסקו רבות בזהות יהודית בעת הזו והקדישו חלקים ניכרים מזמנם לדאגה לחילוני ממעמד הביניים, בצד הדאגה לזכויות האזרח באשר הוא. מי שזוהתה כמעט אך ורק עם הפן של זכויות אדם, ללא ראיה ציונית מורכבת יותר, היא זהבה גלאון.

חברי הכנסת אילן גילאון וזהבה גלאון יתמודדו בשבוע הבא על תפקיד יו"ר המפלגה. לא ברור שיש לבחירות אלו משמעות וייתכן שסופה של מרצ קרב ממילא. יחד עם זאת, מאחר שאין כרגע חלופה פוליטית משמעותית למרצ, חשוב שחברי הוועידה

יעדיפו את אילן גילאון על פני זהבה גלאון.

למרות חריצותה וחשיבותה הפרלמנטרית של גלאון, אין בכוחה לכבוש לבבות רבים בציבור ובמובנים רבים היא מבטאת באישיותה ונאומיה את הבעיות של מרצ שצוינו לעיל. גילאון לעומתה הוא איש חם המתחבר בקלות לכל אדם.

גילאון מייצג בצורה אותנטית את החתירה לצדק חברתי על שלל היבטיו, כאבי הבטן של העם היהודי הם גם כאביו שלו, הוא פתוח לחבירה של מרצ לגופים אחרים ולהרחבת השורות ויש לו סיכוי מסוים לגעת בלבבות הציבור.

יחסי הכוחות בוועידת מרצ נוטים כרגע לרעת אילן גילאון. טוב יעשו חברי הוועידה אם יתעלמו מהדילים שנרקמו מאחורי הקלעים ויצביעו למי שיכול לחבר את מרצ חזרה ללב בוחריה הפוטנציאלים.

הכותב הוא חבר לשעבר בהנהלת מרצ ומשמש כראש מכינת בינה ע"ש לובה אליאב

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים