שיעור בדמגוגיה מאת דייויד בלאט
כשמאמן הצהובים אומר ש"כל שחקן ישראלי ברמה גבוהה שיגיע למכבי ת"א ישחק בה", הוא, איך לומר זאת, לא ממש מדייק. וגם: מה חסר לגבוהים הישראלים? מנהלת הליגה מטביעה
הצעד הראשון שלו מהיר משל רוב שומריו הלבנים, ובמשחק הזה הוא ניצל אותו
"אני מציע לכל שחקן ישראלי ברמה גבוהה להגיע למכבי, כי הוא ישחק וישחק יפה", אמר המאמן לאחר ההצגה של אוחיון, אבל שכח להזכיר את הנסיבות שאפשרו את הסיטואציה הזו. למעשה, המשפט הנכון הוא: "אני מציע לכל ישראלי ברמה גבוהה להגיע למכבי, כי אם הרכז הפותח שלנו יברח ל-NBA ואז המחליף שנביא לו יתגלה כאגואיסט והמחליף שנביא למחליף יתגלה כקלעי שלא הכי בקטע של מסירות - אז הישראלי ישחק, וישחק יפה".
מה שצרם לי במשחק הטוב שנערך במלחה היה דווקא יכולתם של הגבוהים הישראלים משתי הקבוצות. הרכזים המקומיים, נעימי ואוחיון, הדגימו יכולות מנהיגות גבוהות, שליטה בקצב המשחק וריכוז נבון של ההתקפה. אחלה. אלא שעל כל פיק אנד רול מרגש של נעימי עם קוקיה באו שניים שבהם הפורוורד הישראלי נתקע בהגנת מכבי ונאלץ להוציא כדור בשל האתלטיות המוגבלת שלו.
במקרה של כדיר, החפירות עם הגב לסל התגלו כבלתי יעילות משום שההתרוממות שלו לסל אחרי ההטעיה הראשונה איטית מדי, ומאפשרת לשומרו
שלושת הגבוהים הישראלים שיחקו יחד 70 דקות, קלעו 21 נק' משותפות ודייקו ב-50 אחוז מהשדה. לשם השוואה, רנדל, שחורציאניטיס והנדריקס (שהחטיא הרבה מתחת לסל במשחק הזה) שיחקו רק 60 דקות ביחד, אבל קלעו 39 נק' משותפות ב-57 אחוז.
אמנם נעימו ואוחיון מסרו 18 אסיסטים יחד השבוע, מרשים, אבל צריך לזכור שבמשחקי הנבחרת בקיץ, כשכתובת הכדורים האלה תהיה פורוורדים עם בעיות סיומת, אותן מסירות יתורגמו להרבה פחות נק'. אין איך להפוך את זה: הגבוהים הישראלים חייבים ללמוד להטביע.
עד שקוקיה לא ידפוק דאנק בפיק אנד רול - הוא לא יהווה איום אמיתי, וכל עוד כדיר יטעה את השומר אבל לא ירים את עצמו להטבעה מהמקום - כל הפיקים האלה חסרי טעם. דווקא אליהו מטביע כמו שצריך, אבל הדאנקים מתקזזים עם ההגנה האנמית שלו. עצוב, אבל רק הכלאה של שלושתם יחד תיצור שחקן פנים קטלני באמת ברמה האירופית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם