כשאמא הפכה לאישה
הקומוניסטים חיסלו את יום האם, שינו את שמו ליום המשפחה ורוקנו אותו מכל תוכן רגשי ממשי. אחר כך המציאו את יום האישה הבינלאומי והמציאו סיפור כדי להצדיק אותו
עד לפני כ-20 שנה, נזכיר, צויין בישראל החג השמח והמשפחתי שנקרא יום האם, בו ילדים ואבות נתנו לאמא מתנות ופינוקים. אז עוד האמינו כאן – חילונים ודתיים כאחד – ב"משפחה" במובן הישן והטוב, שבנויה סביב דמותה של אמא אוהבת ומקריבה, המשמשת כמרכז הבית שהכל סובב סביבו. לתרבויות שמוקירות את המשפחה חשוב לציין יום שכזה, בכדי לומר בו תודה לאמהות המופלאות והאהובות שנותנות כל כך הרבה לכולם.
בארצות הקומוניסטיות, לעומת זאת, "יום האם" נחשב לחג בורגני מאוס, משום שלקומוניסטים היה חשוב מאוד לחבל במעמד המשפחה. משפחה היא גוף חזק ועצמאי, ודיקטטורות לא אוהבות אנשים חזקים ועצמאיים. לפיכך היה חשוב לעודד נשים שלא לראות את עצמן בתפקיד משפחתי, ולדחוף אותן לעבודה במפעלים, שם כבר השתלטו עליהן ביתר קלות מוסדות השלטון ושטפו את מוחן.
החוקים הראשונים שנחקקו בבריה"מ אחרי מהפכת 1917 היו חוקים שעודדו גירושין ותגמלו משפחות מהסוג שאנו מכנים "חד הוריות". חוקים דומים נחקקו בסין, בקובה, ובכל העולם הקומוניסטי. אפשר לראות בזה פמיניזם מתקדם ששיחרר נשים מתלות בגברים – ואפשר לראות בזה תמריץ אנטי-משפחתי שהגדיל את התלות של הנשים בשלטונות. הכל תלוי בעיני המתבונן.
הקומוניסטים המציאו חג חלופי ליום האם: יום האישה הבינלאומי. זהו יום שמחנך נשים לראות עצמן כחלק מ"עם" נשי עצמאי, במנותק מתפקיד אמהי כלשהו. היום הזה צוין לראשונה על ידי הקומוניסטים ב-1909 ואומץ על ידי מייסד בריה"מ, ולדימיר לנין, כחג סובייטי רשמי.
באמצע שנות ה-20 התחילו הסובייטים למתן את המסרים האנטי-משפחתיים
כאן אנחנו מגיעים לחלק הממש מוזר בסיפור. בעשורים האחרונים הצליח השמאל הקיצוני ליצור בארצות המערב הדמוקרטיות סוג של משטר-בתוך-משטר. בהקמת המשטר הזה נשענו אנשי השמאל הקיצוני על הטכניקות שמוכרות להם מהארצות הקומוניסטיות, כולל פירוק המשפחה באמצעות שכנוע נשים לבעוט בתפקיד האמהות. לצורך זה הוחלט, בין היתר, להרוג את יום האם ולהנחיל את יום האישה למערב.
כדי לחסל את יום האם שינו את שמו ל"יום המשפחה" ורוקנו אותו מכל תוכן רגשי ממשי (כך, לפחות, בישראל). זה היה החלק הקל. החייאת יום האישה הייתה משימה יותר קשה. לקומוניזם יצא הרי שם רע, והיה ברור שאם נשות המערב יידעו שמדובר בחג קומוניסטי, הן עלולות להתנגד לשינוי.
מה עשו אנשי השמאל הקיצוני? את התשובה אפשר לגלות בערך על יום האשה הבינלאומי בוויקיפדיה באנגלית. שם מוסבר, בפיסקה האחרונה, כי קיים מיתוס לפיו ב-8 במארס, 1857, פוזרה באלימות שביתה גדולה של פועלות טקסטיל בניו יורק.
חמישים שנה מאוחר יותר, לפי הגירסה המיתולוגית, הוחלט לציין בתאריך זה את יום האישה הבינלאומי. אלא שכל זה, כאמור, שקר וכזב. השביתה לא הייתה ולא נבראה, והסיפור כולו הומצא על ידי קומוניסטים צרפתיים כדי לטשטש את המקור הקומוניסטי של החג, ולגרום לו להיראות יותר אמריקאי ו"בינלאומי".
בוויקיפידיה בעברית (שווה לכם לבדוק שם), לעומת זאת, מופיע רק הסיפור השקרי במלא הדרו. מישהו החליט להסתיר מנשות ישראל את האמת על החג הזה. אז הנה, סיפרנו לכן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם