שיכרות היא לא תירוץ
הנערים שהיכו את חסר הבית לאנס וולף טענו כי שתו אלכוהול. אך אדם ששותה לשוכרה עושה זאת מתוך מודעות שלשתייה תהיה השפעה על התנהגותו, וייתכן שלרעה
בית המשפט קיבל את ההחלטה להרשיע אותם בגרימת מוות ברשלנות, ללא קשר לשיכרותם, אם הייתה או לא. יחד עם זאת, בחר בית המשפט להתייחס להתנהלותו של הנאשם המרכזי לאחר האירוע וקבע כי התנהלותו "רחוקה מלהעיד על התנהלות או התנהגות של שיכור או שיכור חלקי".
דווקא דברים אלו של בית המשפט, שלכאורה שוללים את טענות הפרקליטים, יש כדי להעלות סימן שאלה לגבי הדרך בה התייחס בית המשפט לשיכרות, במקרה זה ובכלל.
שתייה לשוכרה, אסור שתשמש כנסיבה מקילה. תהיה זו עבירת תנועה, אלימות או כל עבירה אחרת, שיכרות לא יכולה להתקבל כתירוץ לביצועה. ההפך הוא הנכון, אדם ששותה לשוכרה, עושה זאת מתוך מודעות מלאה שלשתייה תהיה השפעה על התנהגותו, וייתכן שלרעה. כפי שנהג שעבר עבירה בעודו שיכור, זוכה לענישה מחמירה יותר, כך צריך להיות גם ביחס לעבירות האלימות.
העובדה שבית המשפט בחר לציין כי בהתנהלותם של הנאשמים, אין כדי להעיד על שיכרות, במקום לשלול את עצם העלאת הטענה - יש כדי לשדר מסר בעייתי לציבור. על בית המשפט היה לשלול על הסף את עצם העלאת טענת השיכרות, ולא להפריכה. בעשותו כך, כאילו אמר, כי אם אכן היו הנערים שיכורים, היו יכולים לטעון לאחריות מופחתת למעשיהם.
שני הנערים היכו אדם חסר ישע והשאירו אותו לדמם למוות ברחוב, והכל בגלל סיגריה. מדובר
במקרה מזוויע. אין זה המקום להיכנס לשלל הנסיבות שעמדו בפני בית המשפט שהרשיע אותם בגרימת מוות ברשלנות, אך יהיו הנסיבות אשר יהיו, אסור ששיכרות תשמש ככלי בידי עבריינים לחמוק מעונשם, לא במקרה זה ולא במקרים אחרים.
מי ששותה לשוכרה, צריך לדעת שהשתייה תשמש כנגדו באם יבצע עבירה בזמן היותו שיכור, ולא להיפך. שיכרות היא לא תירוץ מקל לאלימות, אלא סיבת האלימות ויש להחמיר בגינה את העונש שבעתיים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
