מחשב מסלול מחדש: ה-BRT מחפש דרך

על מנת שניתן יהיה להתייחס ל-BRT - מערכת הסעת ההמונים העתידית - כסיפור הצלחה, היא צריכה להיות האופציה הטובה ביותר

יהודית חפץ | 4/3/2012 17:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תקועי הפקקים ברחבי ישראל התאחדו! בשורת ה-BRT יצאה לדרך. ה-BRT הוא מערך אוטובוסים רבי קיבולת הנעים בנתיבים ייחודיים, שיטה זו מיושמת משנות השבעים במקומות שונים בעולם. מערך תחבורתי זה נועד לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית הבינעירונית. ההשקעה בתשתיות ב-BRT, נמוכה מזו המחייבת בניית רכבת תחתית או רכבת קלה. אולם לאורך זמן, הבלאי של האוטובוסים גדול יותר מזה של מערכות הנעות על מסילות.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק




מהירות כלי הרכב הללו גדולה מזו של אוטובוסים רגילים, מכיוון שמסלול ניעותם ישר. כמו כן, המסופים המיוחדים העומדים לרשות הנוסעים מאפשרים את כניסתם ויציאתם הקלה והבטוחה מהרכבים.

בבאר שבע מערכת ה-BRT נמצאת בשלבי תכנון. בעיר חיפה והקריות היא אמורה להתחיל את פעילותה באוגוסט הקרוב. מערכת הבי.אר טי עתידית לקשר בין ערי הפריפריה לתל אביב. הגבול הדרומי של תוכנית זו הן הערים רחובות ורמלה. הגבול המזרחי של תוכנית זו עוברת ביהוד, אור יהודה ופתח תקווה. הגבול הצפוי של תוכנית זו הן הערים כפר סבא, רעננה והרצליה.

ללא תכנון - מכבים שריפות

על מנת שניתן יהיה להתייחס ל-BRT כסיפור הצלחה, הוא צריך להיתפס כאופציה הטובה ביותר העומדת בפני המשתמשים הפוטנציאליים. זאת אומרת, שהרווח בזמן ובעלות הנסיעה צריך להצדיק את השימוש בהם. מכיוון שהאוטובוסים מעניקים תשובה חלקית לצורכי התחבורה ומסלולם בכבישים מוגדר לנתיבים ספציפיים בכבישים ראשיים בלבד, נחוצות רשתות תחבורה נוספות שיובילו נוסעים להגיע ליעדם בנוחיות ובמהירות. מערך זה ראוי שישתלב בסביבה הטבעית והאורבאנית עליה יוקם. בנוסף, עליו להיות בעל כדאיות כלכלית.

טענותיי מועלות מנקודת מבטה של אזרחית, המבינה את הצורך בהקמת מערך תחבורה ציבורית ראוי. אולם, תוכניות סביב ה-BRT המפורסמות לציבור בערים שונות, אינן מכילות מידע חשוב הנחוץ לו על מנת להעריך בצורה רציונאלית את השפעת מערך זה על חיי היום יום. בערים רבות, מוצג תוואי ה-BRT, אך לא כחלק מתוכנית אב לתחבורה הבאה לענות על דרישות תוכנית מתאר עירונית.



לציבור בערים אלו לא ברור כיצד יגיעו לתוואי בו עובר ה-BRT. לעיתים אפילו מובטחים חניונים במרכז הפקוק של העיר, על מנת לעודד נסיעה במערך תחבורתי זה. מדוע יש לפתור את עומס התנועה ביציאות ובכניסות לערים ובמרכז תל אביב, על ידי הכנסת רכבים למרכזי ערי המטרופולין הפקוקים אף הם?

סוגיה נוספת שאין עליה תשובה היא, כיצד יראו חיי היום יום של המתגוררים במרכז ההיסטורי של היישוב שתוואי ה-BRT אמור לעבור דרכו. רחובות המרכז ההיסטורי לא תוכננו לקלוט את היקף התחבורה העובר בהן כבר היום. לא זו אף זו, המרכז אמור לעבור תהליכי התחדשות עירונית הכוללים בנייה רוויה שמטבעם יכניסו רכבים נוספים לאזור. מכלול זה של בנייה ותשתיות לא הוצג בפני הציבור ונדמה פעמים רבות שאין מדיניות כוללת אלא כיבוי שריפות. ללא תכנון כולל לא ברור כיצד תכנון העיר כפי שבא לידי ביטוי בימינו יתרום לכלכלה ברמה הארצית, המקומית והאישית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודית חפץ

צילום: פרטי

פעילה חברתית-סביבתית, מתמקדת בנושאי תכנון, בנייה ושקיפות שלטונית. דוקטורנטית בבית ספר לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב

לכל הטורים של יהודית חפץ

עוד ב''יהודית חפץ''

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים