מבוכה גאה: הדילמה
ההודית כלפי חד מיניים
הדיון בבית המשפט העליון על ביטולו של החוק שאוסר על נישואים חד מיניים מעיד על המחלוקת בחברה וגם בין משרדי הממשלה
כדי להבין את הרקע לקונפליקט הנוכחי, יש לחזור כ-150 שנה אחורה, לתקופת השלטון הבריטי. בתקופה זו נחקק חוק אשר הופך את קיום יחסי המין שהוגדרו "כנגד סדרי הטבע" – ובהם יחסים חד-מיניים לעבירה פלילית. סעיף 377 מצא את דרכו לספר החוקים ההודי לאחר קבלת עצמאותה ונשאר על כנו.
חשוב לציין שאין נתונים על היקף האכיפה של חוק זה לאורך התקופה הקולוניאלית ולאחר קבלת העצמאות. זהו חוק מאד לא שוויוני ומנוגד גם לזכויות האזרח הבסיסיות כפי שהן הובעו בחוקה ההודית, שהתקבלה בשנת 1951.
מראשית שנות התשעים החלו שורה של ארגונים חברתיים לפעול כדי לבטל את חוק זה מתוך תפישה כי הוא נוגד את זכויות היסוד בחוקה ההודית. למרות הטיעונים המשכנעים, הדיונים נמשכו זמן רב ועתירות רבות שהוגשו מטעם ארגונים אלו נדחו בערכאות שונות במספר מדינות ברחבי הודו.
בשנת 2003, בית הדין הגבוה של דלהי היה האחרון אשר דחה עתירה בנושא. הטיעונים כנגד ביטול החוק הבעייתי התבססו על "המצב בשטח" – שכן טרם נתבע אדם באופן מעשי על עבירה על חוק זה. למרות הכישלון המתמשך של העותרים למען ביטול החוק, הם המשיכו להיאבק והגישו עתירה נוספת לבית המשפט הגבוה של דלהי בשנת 2008.
בעקבות העתירה ובשונה מהפעמים הקודמות, פסק בית הדין ב-2 ביולי 2009 לטובת ביטול סעיף 377 מספר החוקים ההודי, ובכך הפך את יחסי המין ההומוסקסואליים של בגירים אשר מתקיימים בהסכמה לחוקיים. בפסק הדין נטען שחוק זה נוגד את זכויות האדם וזכויות האזרח הבסיסיות ביותר, כפי שהם מובטחים בחוקה.
אמנם פסק דין זה, אשר ביטל חוק מיושן מאוד, היה אירוע היסטורי והוביל לתחושת ניצחון בקרב ארגוני זכויות אדם והקהילה ההומוסקסואלית במדינה, אך מנגד היווה סדין אדום בפניהם של ארגונים רבים אשר מחו כנגדו וערערו עליו לסמכות המשפטית הגבוהה ביותר – בית המשפט העליון של הודו.
המחאה כנגד פסק הדין הגיעה מארגונים רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית, החברתית והדתית במדינה. ארגונים דתיים רבים אשר הקיפו את הדתות הבולטות (הינדואים, מוסלמים ונוצרים) וכמו כן גם מנהיגי המפלגה ההינדואית השמרנית ה-BJP היו מן המוחים על פסק דין זה.
אבל הארגון הבולט ביותר אשר מוביל את הקמפיין והעתירות לביטולו הוא "הוועדה להגנת זכויות הילד של דלהי" (Delhi Commission for Protection of Child Rights) , אשר טענה שביטול החוק בן 150 השנים יעודד ניצול מיני של ילדים.
העובדה שהממשלה המרכזית
את הצד שמתנגד לביטול החוק ייצג משרד הפנים, אשר עורך הדין מטעמו טען כי "יחסי מין הומוסקסואליים הם דבר בלתי מוסרי בעליל אשר נוגד את הסדר החברתי והעובדה שמתירים זאת, מגבירה את הסיכויים להפצת מחלות מין ברחבי המדינה". טענה זו בדבר הפצת מחלות מין, הייתה הטענה המרכזית של משרד הפנים כנגד ביטול החוק.
מנגד, דעתו של משרד הבריאות בנושא סתרה לחלוטין את הטענות המוקדמות של משרד הפנים. משרד הבריאות טען כי לא נראה כל קשר בין התרת ההומוסקסואליות לבין הפצה של מחלות מין. טענה זו של משרד הבריאות שכאמור עומדת בסתירה לטענה הקודמת, על אף ששתיהן מוגדרות "עמדת הממשלה", הובאה אף היא לפני בית המשפט העליון וגרמה למבוכה.
לאחר דיונים רבים וביקורת ציבורית מתמשכת סביב עמדת הממשלה הלא ברורה, הוחלט ב-28 בפברואר השנה לתמוך בעמדת משרד הפנים.. על זיג זג זה זכתה הממשלה לביקורת קשה מבית המשפט העליון ובכך נגרמה לממשלה מבוכה רבה. ביקורת זו על חוסר ההחלטיות של הממשלה נשמעה גם בציבור והעיתון The Hindu בחר במאמר המערכת מה-25 בפברואר להתייחס לכך ולבקר את התנהלותה.
הזיגזג וחוסר היכולת לקבל החלטה מצד הממשלה מבטאים במידה רבה את המבוכות והקונפליקטים של חברה מסורתית בתהליכי שינוי. מצד אחר, יש גורמים אשר שואפים לפתיחות חברתית רבה יותר, כזו אשר מתאימה את עצמה לשינויים הרבים שעוברים אנשי מעמד הביניים העירוני ההודי בפרט והחברה ההודית בכללה. את הבעת התמיכה בנושאים שנוגעים לזכויות ההומוסקסואלים במדינה ניתן לפרש כשאיפה להיות מחוברים יותר לעולם המערבי והליברלי, הנחשף במידה רבה באמצעות חדירת התרבות הפופולארית והאינטרנט.
נושא זכויות אדם מקבל כיום חשיבות גבוהה בהודו. לפיכך חוק מיושן, אשר נוגד בצורה כה בוטה את העקרונות הליברלים של החוקה ההודית בכל הנוגע לזכויות האדם, מעורר את חמתו של הציבור ומביא אנשים לנקוט צעדים כדי לשנותו.
לעומת זאת, אפשר ללמוד רבות מהתגובות הקשות לביטול סעיף 377 על היכולת להביא לידי יישום שינויים שנחשבים כל כך מרחיקי לכת במדינה שבה מרבית האוכלוסייה היא דתית ושמרנית ביותר, במיוחד בכל הנוגע לנושאי מיניות.
העתירה בבית המשפט העליון עוד לא הגיעה לסיומה, אך אולי ניתן ללמוד משהו מדעתם של שופטיה בהצהרה שניתנה ב-28 בפברואר בתגובה לטענות הסותרות והמנוגדות של הממשלה: "יש לראות את ההומוסקסואליות בהקשר של זמנים משתנים וחברה משתנה, כאשר דברים רבים אשר בעבר היו לא מקובלים הופכים למקובלים עם הזמן".
אם כן, הקונפליקט והמבוכה סביב נושא זה יכולים לשמש דוגמא טובה מאוד לאופן שבו חברה משתנה. ימים יגידו עד כמה שינויים אלו הצליחו להכות שורש בקרב האוכלוסייה, או שהם נשארו כשינויים סמליים בלבד.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר iAsia, אתר האקטואליה והפרשנות על מזרח אסיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם