מהמרים על הסוס החברתי
מי שעוד לחוץ מ"מחאת הקיץ" הוא ראש הממשלה, שבדרך לצבור לעצמו אתמול שני גרושים פוליטיים, דרך כדרכו בקודש על שר האוצר שלו וקיצץ את העלייה המתוכננת במחירי הדלק בלי ליידע אותו
במהלך שהותה באמריקה תהיה ליף אורחת כנס מיוחד שיוזם ביל קלינטון בנושא מנהיגות חברתית ותשתתף בפאנל המרכזי בו. בהחלט הספק לא רע עבור עורכת וידיאו מובטלת, שאך זה מקרוב נאלצה לשוב להתגורר עם הוריה בכפר שמריהו לאחר שנאלצה לפנות את דירתה השכורה ביפו.
חבורת דפני ליף נפוצה לכל עבר. ראשי המחאה, ליף, קונטס ונוסצקי, סתיו שפיר ואיציק שמולי, פנו איש-איש לדרכו. הרקע לפרידה של חמישיית הצמרת: חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור בשאלת המשך הפעילות הציבורית עם שוך הסערה. בעוד שפיר ושמולי מייצגים את הקו הפרגמטי יותר ומחפשים אופק פוליטי לנתב אליו את האנרגיה שנצברה, ליף, קונטס וחברתו לחיים, שיר נוסצקי, מובילים קו רדיקלי יותר, אנטי-ממסדי ומפלגתי ומבקשים למצוא דרכים א-פוליטיות להמשיך במחאה. כך או כך, התלכיד הזה נפוץ לכל עבר ושאלת ההובלה של גל המחאה הבא, שאליו הכל נושאים עיניים, עומדת תלויה ופתוחה.
לתוך הוואקום שהותירה החמישייה, שלא השכילה לשמר או למנף את הישגיה, מנסים להיכנס צבועים פוליטיים רבים. ראשונה להם היא שלי יחימוביץ', שני לה יאיר לפיד, וכעת מרים את ראשו המנצח הטרי בפריימריז לראשות קדימה, שאול מופז. כבר בהתבטאות הפוליטית הראשונה שלו לאחר הזכייה הבטיח מופז כי יוביל את המחאה בקיץ, ונדמה כי אם אמנם יינטעו אוהלים מחדש ברחובות ישראל, יהיה מופז הראשון לגלגל את שק השינה מחוץ לבוידעם ולחזור לימיו בשטח. גם לפיד ויחימו ביץ' יתקוטטו
על מיקום ברשימת הנואמים בעצרות הציבוריות שלהן הכל מצפים - ויקוו שבקיץ יהיה כבר תאריך הבחירות ידוע לכל, כמו גם שקט בגזרה הישראלית-איראנית שנתניהו וברק מלבים זה כמה חודשים.
מי שעוד לחוץ מ"מחאת הקיץ" המובטחת הוא ראש הממשלה, שבדרך לצבור לעצמו אתמול שני גרושים פוליטיים ולהישמר מפני בידוד בדעת הקהל במישור החברתי, דרך כדרכו בקודש על שר האוצר שלו וקיצץ את העלייה המתוכננת במחירי הדלק בלי ליידע אותו; שעה קלה לאחר שזה הגן על המהלך המוניטרי של הבוס שלו בחירוף נפש ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 2. פתולוגיית היחסים הסא דו-מזוכיסטיים בין ראש הממשלה לשר הנאמן לו ביותר היא נושא למחקר פסיכולוגי נפרד, אבל מה שאינו זקוק לעיון פסיכולוגי הוא הלחץ של נתניהו מצל ההרים של המחאה החברתית לצד נהמות הפוליטיקאים שמהמרים על הסוס החברתי כנכון לדהור עליו בדרך להחלפת הממשלה.
אבל צריך לחזור לפתיחת הדברים: "מחאת הקיץ" היא בשלב זה יותר משאלת לב מעובדה בשטח. התוכניות להחייאתה דלות מאוד ורחוקות משלב היישום. העובדה שגרעין ההובלה מפולג ומסוכסך מעמידה בספק גדול את התייצבותו של מי מהם בראש מהלך חדש; לצד העובדה הנוספת שמוכרחים לשקלל למשוואה - אכזבה של חלק ניכר מהציבור מתוצאות המחאה וקושי גדול יותר לשוב ולגייס רבבות. סביר מאוד להניח שמחאה חברתית חדשה, אם תפרוץ, תצא לדרך כשבראשה מפקדי לגיון שונים לחלוטין. מה תהיה זהותם והאם יצליחו לייצר מומנטום תקשורתי וציבורי? איש אינו יודע לומר. אם בודקים את הנתונים בשטח, הסבירות להישנות גל דומה לזה של השנה שעברה נמוכה מאוד, אם בכלל. דבר אחד בטוח: הפוליטיקאים לא יהיו אלה שיובילו אותו. ראש הממשלה מוזמן להנמיך את מקדם ההיסטריה שלו, למרות הקושי המפורסם שלו בתחום זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם