זוכרים בדרך שלנו
עצמאות בשבילי היא לא בהכרח לעמוד בצפירה ולהנציח את הנופלים לפי מה שנקבע בחברה החילונית. חבל שהתקשורת לא מצליחה להבין את זה
בדיעבד, כל אזרחי ישראל, מי פחות ומי יותר, חוגגים את אותה עצמאות גם אם אין זו פסגת חלומותינו. חוצות הערים לובשות חג, הפארקים והגנים עמוסים במטיילים וחוגגים, גם אם ישנם כאלה שכאמור לעיל אינם מצליחים להתרגש יתר על המידה ממשמעותו של החג, הרי שהם ככל יתר האזרחים מוצאים את עצמם בתוך אותו "יום שבתון". השירות הציבורי והעסקים שובתים ומכורח המציאות מוצאים את עצמם במעין יום של חג.
היום "יזכרו" כלל אזרחי מדינת ישראל את "הנופלים" במערכות צה"ל. בשעת הצפירה, כיכר השבת בשכונת מאה שערים בירושלים, תהא כמרקחה. צלמים, אנשי תקשורת, כתבים, בלשים סמויים, חלקם מחופשים לחרדים. ואנשי משטרה רשמיים יעמדו ב"פוזת היכון" מוכנים לכל "תרחיש" אפשרי.
אופנועי יס"מ יפטרלו הלוך ושוב, ברחובות החרדים, מוודאים, שחלילה וחס לא מחללים את כבודם של "הנופלים". הם יחפשו בכוח את הפרובוקציה, יבקשו אותה בכל נפשם ואם אין, הם ילכו וייצרו אותה בעצמם.
אנו נבקש להביע בכל דרך אפשרית כי עמידת דום בצפירה איננה משמשת כל אקט התייחדות מבחינה יהודית שורשית. ובוודאי איננה יכולה בשום אופן לשמש תחליף לכל אותם מצוות ומנהגים יהודיים שאנחנו נושאים על גבנו במשך שלוש מאות ושישים וחמשה יום בשנה. וכבר אמר מישהו חכם: "היום התור שלנו להיות "לא מאמינים".
כיהודים חרדים ונאמנים לדבר ה' ולתורתו, מתבקשים אנו להקל ולא להקשות עליהם. לספק להם את זה בכיף, ולכן כל מי שחרדי יקרא מתבקש בשעת הצפירה לצעוד צעדים נרחבים.
אם ישנם אנשים שנמצאים בביתם, כדאי ורצוי מאד לצאת מהבית ולצעוד, ועדיף אפילו לוודא שבשעת הצפירה הינכם נמצאים במקום סואן והומה, ושכמה שיותר אנשים רואים אתכם.
זהו? הצפירה הסתיימה? תלוי בנו! אנו לא עונים לאף אדם ולשום הערה פשוט ממשיכים ללכת כאילו לא קרה דבר. ממשיכים ללכת כרגיל לעבודה, בית, ישיבה, בנקים ושאר עיסוקים ובילויים. תתפוצצו גם השנה מחדש! אתם אוהבים
אצלנו הצפירה הסתיימה, הצלם ואיש הסאונד הולכים ברגל לחניון "שנלר" אשר במעלה שכונת גאולה. שם חונה הרכב של חברת החדשות. בהילוך חרישי הם גומאים את הקילומטרים הבודדים מאה שערים- נווה אילן, בכניסה לבניין נדים הם בראשם למאבטח, מעבירים כרטיס ונכנסים.
החדר חשוך, התריסים מוגפים. כוס הקפה וחפיסת הסיגריות מונחים על השולחן. הם מריצים שוב ושוב את השוט, של הדקות הבודדות שהעלו בחכתם. מצאו משהו, עורכים, ושוב עורכים ומשדרים.
למחרת נצא כולנו לגן סאקר, ונצחק בליבנו על החילונים הטיפשים. גם הלכנו בצפירה, גם פתחנו כמדי שנה את מהדורת שמונה, וגם מנפנפים אנו את המנגל העמוס בפרגיות נהדרות.
שיהיה לכולנו ולכל בית ישראל חג שמח!!!
הכותב הוא עיתונאי חרדי, סטודנט לאזרחות ותושב שכונת מאה שערים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם