בשלושה עותקים: התובעים טובעים בנייר
מיליוני מסמכים, כל אחד בכמה עותקים, מוגשים מודפסים למערכת המשפט. הבזבוז משווע והכל בחסות המדינה. לא הגיע הזמן לחסוך?
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
למרות שהגנת הסביבה מחייבת הפחתת זיהום, הפחתת בזבוז נייר (שגורם לכריתת יערות מאסיבית), הפחתצ שימוש בצבעים ו"טונרים" למדפסות (שייצורם תורם להגברת הזיהום האקלימי ופגיעה במשאבי טבע) – דווקא בישראל מעודדים את הגברת השימוש במכונות העתקת מסמכים.

לאחר מכן מגיע התיק באופן דיגיטלי לשופט, אשר לעתים רבות נחרד מכמות המסמכים העצומה שעליו לקרוא על מסך המחשב ומבקש מהעוזר המשפטי שלו להדפיס עבורו את כל החומר פעם נוספת. כך מודפס עותק נוסף. והנה הודפסו להם שני עותקים נוספים מיותרים של אותו מסמך, מעבר לכמות הרבה שכבר הודפסה ב"עולם הישן" שקדם למערכת "נט המשפט".
◄עו"ד נייר: נמשך הוויכוח על ההדפסה המשפטית
אם נכפיל את שני העותקים האלה בכמות התביעות, ההגנות והבקשות המוגשות לבתי המשפט, נקבל כמות אדירה של מיליוני עמודים שהודפסו לשווא, תוך בזבוז משווע של משאבי כדור הארץ. מה עגום, שמי שעומד מאחורי מדיניות זו היא מדינת ישראל באמצעות משרד המשפטים.
דוגמה נוספת. השבוע חזר בני מבית הספר נבוך. המורה סירבה לבדוק את עבודתו משום שהוא לא "צילם" את כל האסמכתאות עליהן התבסס עבודתו; כאילו לא די בציון מקורות עבודתו. אלמלא האמינה המורה, שבכל בית של תלמיד "הריאלי" יש מדפסת ומכונת העתקת מסמכים, היא לא הייתה מעזה
יתר על כן, אילו הנהלת בית הספר הייתה מעודדת לחסכון והגנת הסביבה, שום מורה לא היה מעלה על הדעת לדרוש מתלמידיו להעתיק ו"לצלם" מסמכים רבים ומיותרים, תוך בזבוז משווע ופגיעה סביבתית בלתי נסבלת.
הגיע הזמן, שבישראל 2012, תחדור התודעה של חסכון והגנה סביבתית לכל אחד מאיתנו, למוסדות הלימוד כמו גם לארגונים עסקיים וחשוב מכל – לממשלת ישראל ומשרדי הממשלה. מתי נגיע ליום שפרס "הגלובוס הירוק" יינתן לממשלת ישראל?
הכותב, עו"ד אורי שילה, שותף במשרד עורכי דין א. שילה ושות'