הולכים על כל החופה
ההתנגדות החרדית להעלאת גיל הנישואים המינימלי ל-18 היא עוד דוגמה להתעקשות שלה לשמור על בדלנותה מהחברה הישראלית
אבל אסור להיכנס למלכודת הטוקבקים שמציב נסים זאב לישראל בכל פעם שהוא פותח את הפה. יש להתמקד בעניין עצמו, והוא חבירה מעניינת של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ויריב לוין (ליכוד), שני אנשים שאין גדול מהמרחק בין השקפותיהם האידאולוגיות, כמעט בכל תחום, זה לזו.
הטענה של שניהם מעניינת - יש להעלות את גיל הנישואים המותר על פי חוק (כיום הוא עומד על גיל 17) לגיל 18 מתוך דאגה לאינטרס של בני הזוג, הווה אומר: האזרחים הישראלים. גלאון מבקשת להידמות לעמי אירופה "המתוקנים", ואילו לוין טוען כי "נישואים הם ההחלטה המשמעותית ביותר שמקבל אדם בחייו", ונכון שיקבלה כשהוא עומד על דעתו.
למה קוצף ח"כ זאב כל כך? הו, זה פשוט - החברה שאותה הוא מייצג ומתוכה הוא יוצא (החרדית) מתירה (למעשה מעודדת) נישואים בגיל צעיר ככל האפשר, מתוך רצון לייצר מסגרת משפחתית עבור בני ובנות הקהילה, מסגרת שתכניס אותם כבר בגיל מוקדם לעולם של מחויבות והתניות חברתיות ואישיות שיכבלו אותם אל הקהילה בדרך שיהיה קשה מאוד לנתק ותשמר את המסגרת החרדית.
עוד דוגמה לבידול החרדים
מדובר בעניין הישרדותי, לא פחות. מכאן שכאשר נסים זאב משתולל באולם ועדת החוקה של הכנסת הוא עושה זאת מכיוון שהוא מרגיש שמישהו קורא תיגר על זכותה של תת-חברה להתקיים בתוככי ישראל, מתוך שמירה על קודים שלה - שאינם מחויבים דווקא לאינטרס של הפרט, אלא של הקולקטיב שהוא מייצג (החרדי).
אדרבא, זכותה של תת-חברה לנסות לשמור על ערכיה ועל נורמות ההתנהגות שלה מתוך תחושה כי קריאת תיגר עליהם מאיימת גם עליה, אבל מרגע שהיא כה גדולה (כמו הקהילה החרדית) היא מאיימת על יצירתה של חברה הומוגנית ישראלית ומייצרת הנצחה של הפילוג החברתי בישראל ומבטיחה את חלוקתנו לפרודות חברתיות נפרדות שמונחות, כל אחת, על ידי עקרון השימור העצמי.
כך, גבירותיי ורבותיי, מפרקים חברה. אין בכך חדש. החברה החרדית אינה רואה את
עצמה חלק מהחברה הישראלית. הקודים המוסריים והערכיים שלה, כמו גם תמונת האינטרסים שלה, אינם עומדים בחפיפה (ולעתים הם מצויים בסתירה גמורה) לזאת של החברה הישראלית.
ההתעקשות על חיתון בני ובנות 17 היא רק דוגמה אחת לבידול הנורמטיבי של הקבוצה הזאת. שהרי מנהג זה, כמו גם גיל זה, ממילא אינו רלוונטי עבור מרבית החברה הישראלית, שבניה ובנותיה נוהגים להתחתן בגיל מבוגר בהרבה.
ומכאן שהמאבק של ח"כ נסים זאב נגד החוק מלמד בעיקר על דבר אחד: השמועות על נכונותה של החברה החרדית לעשות צעדים של קרבה לעבר יצירת "חברה ישראלית" הן יותר משאלת לב של שוחרי אחדות בתוכנו מאשר מציאות עובדתית. האמת היא שהן פשוט לא בעניין. המרחק בין החרדים לביננו רק הולך וגדל. הולך ומתרחב. ואפשר שאין להדביק אותו עוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם