המושלים בכיפה
הפיצול בין מפלגות הציונות הדתית עלול להביא לסוף דרכן הפוליטית. אך ביטול הקדמת הבחירות הוא גלגל הצלה מצוין לאיחוד
הבעיות והמכשולים מצויים במישור האישי ובמישור האידיאולוגי. ההליכה בשני ראשים בבחירות הקודמות נולדה מתוך מחלוקת אישית על ההנהגה. גם התנהלות סיעת הבית היהודי במהלך הקדנציה הזאת לא הפגינה יותר מדי אחדות. לעתים זה נראה כאילו כל אחד משלושת הח"כים - השר דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב ואורי אורבך - הוא סיעה בפני עצמו.
אורבך הוא הדוחף העיקרי להליכה משותפת עם האיחוד הלאומי והגיע להסכמה עם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה). אורלב מסתייג מהמהלך ומאיים שאם לא ייבחר לראשות הבית היהודי, יפרוש. מצד שני, גם האיחוד הלאומי אינו מקשה אחת. הוא מורכב משלוש מפלגות, שאחת מהן, התקווה בראשות אריה אלדד, היא חילונית ולא ברור אם תצטרף לרשימה המשותפת.
וקיים גם המכשול האידיאולוגי. שתי המפלגות מייצגות ציבורים שונים. החרד"לים, הקיצוניים יותר מבחינה מדינית-לאומית ובאורחות חייהם הדתיים (האיחוד הלאומי), מול מייצגי עמדות מפד"ליות מסורתיות, מתונות יותר בכל התחומים (הבית היהודי). האם הפער הזה ניתן לגישור?
התשובה היא: באופן חלקי. אין בעיה אידיאולוגית לחבר את הרשקוביץ, אורלב ואורבך עם כצל'ה ואורי אריאל. יש בעיה עם הקצוות. הצבתם של מיכאל בן ארי הכהניסט ואריה אלדד הקיצוני ברשימה המשותפת עלולה להרחיק מצביעים מתונים, שיראו בדבר קו אדום שלא ניתן לחצותו, גם לא למען אחדות.
מנגד, הצבת אישים מתונים יחסית מטעם הבית היהודי תרחיק מצביעים חרד"לים. ואם הקצוות מימין ומשמאל לא ישולבו ברשימת הציונות הדתית וירוצו לבד, הם עלולים לנגוס בקולות של הרשימה המשותפת ולהורידה הרבה מתחת לעשרת המנדטים שמנבאים לה האופטימיסטים, גם אם הם עצמם לא יעברו את אחוז החסימה.
סיכומם של דברים, העסק מסובך. רשמית כבר הודיעו אורבך וכצל'ה על הליכה משותפת. מדווחת גם תנועה של כוחות חדשים
אם יורשה לי לצרף את קולי, כמי שגדל במגזר הזה ויש לו עדיין סנטימנטים אליו, אומר כי אם הציונות הדתית חפצת חיים מבחינה פוליטית, אין לה ברירה אלא להתלכד חרף כל הקשיים. זה יהיה גלגל ההצלה האמיתי שלה. אם שתי המפלגות ירוצו בנפרד, הן מסתכנות בהכחדה. איני חושב שהליכה משותפת תקפיץ את מספר המנדטים הרבה מעבר לזה שיש לשתיהן עכשיו, אבל אין ספק שהיא תציל אותן מהסתלקות היסטורית מהבמה הפוליטית, שתשים קץ לתנועה מפוארת שעשתה מעשים גדולים.