המושלים בכיפה

הפיצול בין מפלגות הציונות הדתית עלול להביא לסוף דרכן הפוליטית. אך ביטול הקדמת הבחירות הוא גלגל הצלה מצוין לאיחוד

אברהם תירוש | 30/5/2012 5:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ביטול הקדמת הבחירות היה בבחינת גלגל הצלה שהושלך לעבר המפלגות המזוהות עם הציונות הדתית, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, שהיו נתונות בסכנת טביעה. עכשיו יש להן זמן לערוך מפקד, להתארגן, להתלכד, לפתור בעיות אישיות ופוליטיות שהתעוררו בין ראשיהן ולרוץ ברשימה אחת בבחירות הבאות. שאם לא כן, מאיימת עליהן העלאת אחוז החסימה שעלולה למחוק את שתיהן מהמפה. השאלה היא אם הן מסוגלות להציל את עצמן.

הבעיות והמכשולים מצויים במישור האישי ובמישור האידיאולוגי. ההליכה בשני ראשים בבחירות הקודמות נולדה מתוך מחלוקת אישית על ההנהגה. גם התנהלות סיעת הבית היהודי במהלך הקדנציה הזאת לא הפגינה יותר מדי אחדות. לעתים זה נראה כאילו כל אחד משלושת הח"כים - השר דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב ואורי אורבך - הוא סיעה בפני עצמו.

אורבך הוא הדוחף העיקרי להליכה משותפת עם האיחוד הלאומי והגיע להסכמה עם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה). אורלב מסתייג מהמהלך ומאיים שאם לא ייבחר לראשות הבית היהודי, יפרוש. מצד שני, גם האיחוד הלאומי אינו מקשה אחת. הוא מורכב משלוש מפלגות, שאחת מהן, התקווה בראשות אריה אלדד, היא חילונית ולא ברור אם תצטרף לרשימה המשותפת.

וקיים גם המכשול האידיאולוגי. שתי המפלגות מייצגות ציבורים שונים. החרד"לים, הקיצוניים יותר מבחינה מדינית-לאומית ובאורחות חייהם הדתיים (האיחוד הלאומי), מול מייצגי עמדות מפד"ליות מסורתיות, מתונות יותר בכל התחומים (הבית היהודי). האם הפער הזה ניתן לגישור? 
מוכרחים להתלכד

התשובה היא: באופן חלקי. אין בעיה אידיאולוגית לחבר את הרשקוביץ, אורלב ואורבך עם כצל'ה ואורי אריאל. יש בעיה עם הקצוות. הצבתם של מיכאל בן ארי הכהניסט ואריה אלדד הקיצוני ברשימה המשותפת עלולה להרחיק מצביעים מתונים, שיראו בדבר קו אדום שלא ניתן לחצותו, גם לא למען אחדות.

מנגד, הצבת אישים מתונים יחסית מטעם הבית היהודי תרחיק מצביעים חרד"לים. ואם הקצוות מימין ומשמאל לא ישולבו ברשימת הציונות הדתית וירוצו לבד, הם עלולים לנגוס בקולות של הרשימה המשותפת ולהורידה הרבה מתחת לעשרת המנדטים שמנבאים לה האופטימיסטים, גם אם הם עצמם לא יעברו את אחוז החסימה.

סיכומם של דברים, העסק מסובך. רשמית כבר הודיעו אורבך וכצל'ה על הליכה משותפת. מדווחת גם תנועה של כוחות חדשים

לעבר הבית היהודי, שיפיחו חיים בגוף הקרוב לגסיסה. הבולט שבהם הוא נפתלי בנט שהיה ראש המטה של בנימין נתניהו. מעשית, צריך עדיין להמתין ולראות אם הציונות הדתית אכן תצליח הפעם, בניגוד לנטיותיה הפלגניות, להתלכד לקראת הבחירות.

אם יורשה לי לצרף את קולי, כמי שגדל במגזר הזה ויש לו עדיין סנטימנטים אליו, אומר כי אם הציונות הדתית חפצת חיים מבחינה פוליטית, אין לה ברירה אלא להתלכד חרף כל הקשיים. זה יהיה גלגל ההצלה האמיתי שלה. אם שתי המפלגות ירוצו בנפרד, הן מסתכנות בהכחדה. איני חושב שהליכה משותפת תקפיץ את מספר המנדטים הרבה מעבר לזה שיש לשתיהן עכשיו, אבל אין ספק שהיא תציל אותן מהסתלקות היסטורית מהבמה הפוליטית, שתשים קץ לתנועה מפוארת שעשתה מעשים גדולים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים