ממשלה מחפשת עצה
אבסורד: אף שבמשפט הבינלאומי ישנן עמדות שונות ביחס למעמד יו"ש, הייעוץ לממשלה ניתן רק מאלה שדעותיהם הפוכות לעמדותיה
הסיבה לכך פשוטה: צמרת הפרקליטות פיתחה עמדות שאינן מחויבות מבחינה משפטית, והיא פועלת בשיטתיות נגד הממשלה ונגד מי שבחרו בה.
הדוגמה שניתנת לכך בימים האחרונים מדהימה בקיצוניותה: ראש הממשלה פנה למי שאמור להיות היועץ המשפטי שלו בבקשה לקבל גיבוי לניסיונו לפתור את תסבוכת בתי האולפנה בבית אל. והתסבוכת, נזכיר, נובעת מהעמדה שהביעה הפרקליטות בפני בג"ץ בתגובה לעתירת ארגוני השמאל. בג"ץ לא הכריע בכלום בנוגע לגוף העתירה - הוא נתן פסק דין רק מכיוון שמחלקת הבג"צים, לכאורה בשם הממשלה, הסכימה עם עותרי השמאל בניגוד מוחלט לצדק ולתפיסת הממשלה.
והנה עכשיו, על פי הפרסומים, התבקשה אותה צמרת משפטית לספק את גלגל ההצלה מפני טירוף המערכות שהביאה עלינו. וכך, לרגל הבקשה הדרמטית של ראש הממשלה, כינס היועץ דיון מיוחד בפרקליטות, תוך שהוא מזמין כמומחים חיצוניים את הפרופסורים יורם דינשטיין, דוד קרצ'מר ורובי סייבל.
קשה שלא להסיק כי דווקא המלומדים הללו הוזמנו בגלל השקפות העולם של לפחות שניים מהם - דינשטיין וקרצ'מר, המזוהים בבירור עם השמאל הישראלי. חשוב להבין: בשאלות שעומדות על הפרק, כגון מעמדה של ישראל בשטחי יו"ש, עוסק בעיקר המשפט הבינלאומי הפומבי.
לא מדובר בדיוק בתחום משפטי טהור, אלא בכזה שנשלט לעתים רבות בידי השקפות פוליטיות וכוח. לכן היועץ המשפטי לממשלה יכול היה לנחש בקלות מה יהיו התשובות שיקבל לפי רשימת היועצים שהרכיב.
בניגוד
לטענתם, בעל הזכויות היחיד בשטחי יו"ש הינו העם היהודי, בשל החלטת חבר הלאומים מיולי 1922 שעוגנה שוב בסעיף 80 למגילת האו"ם. ההחלטה הזו מעניקה את א"י לעם היהודי על מנת שיבנה שם מחדש את ביתו.
בהשקפה הזו מחזיקים גם מומחים ישראלים כמו הפרופסורים בלום ואיינהורן, לצד הווארד גריף. אבל הם לא נקראו להתייעצות אצל היועץ וינשטיין מכיוון שהתשובות שלהם, שקריטיות עבור הממשלה, כנראה לא נושאות חן בעיני צמרת הפרקליטות.
הגישה הזו של הפרקליטות ניכרת בחלק ניכר מהעמדות שנציגיה מציבים בשנים האחרונות בבג"ץ ובוועדות הערר ביו"ש.
הבעיה הגדולה בפרשת בית אל נעוצה בתקדים הפינוי, ואותו חשוב לעצור באמצעות עמדה משפטית נכונה. עמדה כזו עולה בקנה אחד עם השקפות לגיטימיות במשפט הבינלאומי, אלא שאותה, מתברר, הפרקליטות אינה מסוגלת לשקף מסיבות מטרידות ביותר. לפיכך, המשימה המוטלת על הממשלה היא לבנות מערך משפטי ראוי שיעמוד לימינה ולא יחתור נגדה, כל עוד הדבר אפשרי במסגרת החוק.