האם ללקויי שמיעה לא מגיע חינוך חינם
חינוך החינם של ועדת טרכטנברג הוא בשורה של ממש, אך בדרך שכחו את הילדים לקויי השמיעה שנאלצים להסתדר לבד מגיל 3 עד 5
הבעיה היא שחוק החינוך שהוסדר מוגדר כחוק חינוך חינם, אבל לא חובה, ולכן כפועל יוצא בתי לקוית השמיעה לא זכאית לקבל את הטיפולים הנחוצים לה במסגרת הגן. משרד הרווחה מסייע לילדים עד גיל 3, ואילו למשרד החינוך נדרשות שנתיים להכיל את הטיפול הנדרש בילדים, כך לפחות ביישובים רבים שאינם זוכים לעדיפות לאומית (יישובי צו).
שר החינוך, גדעון סער. האם לקות שמעיה נעצרת בין גילאי 3-5 ואז חוזרת? צילום: נאור רהב
בעזרת מיח"א תל-אביב, מוסד מקצועי שמטפל בבתי מאיה ותומך במשפחות, אנחנו עובדים יום-יום. בתי, כיום בת 3, מפתחת שפה ודיבור בצורה מעוררת התפעלות: היא חיננית ומתקשרת איתנו בדיבור שרכשה במיח"א ועם אחיה היא האור של חיינו.
עד גיל 3 טופלה מאיה במסגרת מיח"א בחטיבת הגיל הרך וכל המערכת עשתה כל שביכולתה כדי לסייע לה. בהגיעה לגיל 3 עברה מאיה לחטיבה הקדם-יסודית; ומכאן, מתוקף חוק החינוך, היא כפופה למשרד החינוך, אשר בכסות החוק לא מאפשר לה לקבל טיפולי קלינאית במסגרת הגן הציבורי הרגיל שאליו תלך בשנה הבאה.
מדובר בכמה מיליוני
שקלים בלבד - כסף קטן עבור המדינה, אבל עבור ההורים זוהי הוצאה נכבדת. מעל לכל, טיפול של קלינאית תקשורת הוא הבסיס ללימוד התקשורת הבסיסית הנדרשת לילדים ומה שיכול לעשות את כל ההבדל בין שיקום והשתלבותה התקינה של בתי וחבריה בחברה לבין הפיכתם לנטל על החברה.
אני לא מחדש כאן לממשלה דבר. הביקורת הושמעה בעבר, הפגנות נערכות אחת לשנה ושרת החינוך לשעבר יולי תמיר כבר נאותה לתקצב סל שמאפשר מעט גמישות תקציבית בבחירת הטיפולים לילדים.
אני חושב שבצעד של ועדת טרכטנברג והממשלה בתיקון החוק סומנה הדרך, עכשיו רק צריך לסיים אותה ולתקן את האבסורד כדי שמאיה וחבריה יוכלו לשוב להיות לקויי שמיעה ונפלאים כפי שהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם