
הדרום לא לבד
דפוס הפעולה של ארגוני הטרור בסיני, מקשה על תגובת צה"ל. בסוריה אחרי משטר אסד התמונה עשויה לחזור על עצמה, גם בצפון
זה דפוס פעולה המקשה מאוד הן לסכל פיגועים והן ליצור תגובה יעילה נגדם. החדשות הרעות באמת הן שהוא עלול להתפשט בעתיד הקרוב גם לחזיתות אחרות.
התופעה הבולטת ביותר של הטלטלה בעולם הערבי היא היחלשותן של מדינות הלאום, שבחלק מהמקומות לא היו אף פעם יותר מיציר קולוניאלי מלאכותי.
אפילו במדינה יציבה יחסית כמו מצרים, שעם כל הקשיים עוברת תהליך פוליטי-דמוקרטי מרתק, השלטון המרכזי עסוק מכדי לשמר את סמכותו בכל מקום; בוודאי בשטח הפקר כמו סיני ובוודאי כשהמצוקה של החמאס, הרוצה לפעול נגד ישראל אבל מבקש להרחיק את האחריות מעצמו, חוברת לאינטרס הכלכלי של הבדואים, שהגדר מאיימת על פרנסתם הפלילית מהברחות של בני אדם וסחורות.
כך יכול להיווצר פיגוע בתהליך מקוצר, המקשה מאוד לדעת עליו ולסכל אותו. בצה"ל דיברו עד לא מזמן על "ציר ה-ח'", כלומר יציאה של חוליות מעזה מערבה לתוך סיני, תנועה דרומה לאזור המרוחק מהרצועה ואז חזרה מזרחה לניסיון חדירה או פיגוע מגבול ישראל מצרים.
היום מדברים בגזרה על "ציר החץ": בדואים מסיני מקבלים מימון והנחיות מהרצועה, אבל לא זקוקים לנשק או להדרכה מסוימת, ונעים ישר ממקום מושבם בתוך חצי האי אל הגבול כדי לפגוע.
גם בצפון
שיטת הפעולה הזאת מעקרת חלק מהיכולות המודיעיניות המרשימות של צה"ל והשב"כ ברצועה ומבזרת את רשימת המפגעים הפוטנציאליים באופן שמקשה מאוד לאתר אותם ולבלום אותם קודם שהם מגיעים לגבול.
לא פחות מזה, דפוס הפעולה הזה מקשה את התגובה. אתמול הקפיץ צה"ל לזירת הפיגוע טנקים, ומדובר בצעד הפגנתי ומרתיע הרבה יותר מאשר תגובה הנוב עת ממודיעין ומאפשרות פעולה.
ישראל אינה רוצה לפגוע ביחסים עם מצרים, שתוצאות הבחירות שם הופכים אותה לשברירית עוד יותר. אין מולנו מטרה כמו בסיסי מחבלים, סדנאות לייצור אמצעי לחימה או יעדים לחיסול, כפי שיש ברצועה. ההתמודדות האמיתית הופכת להיות נקודתית הרבה יותר, תלויה במודיעין שדה, בהתנהגות נאותה
בשגרה ובניידות של כוחות קטנים - יותר מאשר בעוצמתו הכבדה של צה"ל.
השלמתה של הגדר ועיצוב מחדש של מרחב הגבול אמורים להקטין את מספר המטרות לפיגוע. אבל בניגוד לגדה, ייתכן בהחלט שהבדואים בסיני ימשיכו לנסות ולחבל בה גם אחרי שתושלם: הפגיעה הכלכלית בהם בעקבות חסימת הגבול פשוט גדולה מדי.
הבעיה האמיתית היא שאנחנו עלולים לראות תמונות דומות - אם כי לא זהות, כי סיני הוא מרחב בעייתי באופן מיוחד - גם בגבולות אחרים.
אם סוריה תהפוך אחרי נפילת אסד לספק-מדינה שבה מתנגשים ארגונים מזוינים בעלי אינטרסים לא ברורים וכסף (איראני או אחר) קונה בה פעילות נגד ישראל, התמונה עשויה לחזור על עצמה, אמנם באופן שונה, גם בצפון.