מי ישמור על בעלי החיים?
החיות משרתות את האדם? או שהאדם אמור להגן על החי? המאבק בין משרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה על חוק צער בעלי חיים מחדש את הוויכוח בין שתי תפיסות עולם
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק בפייסבוק
בתחילת השבוע שעבר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק, שתכליתה העברת סמכויות על פי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. שרת החקלאות אורית נוקד הגישה - שלא במפתיע - ערר על החלטת וועדת השרים.
◄קרב תרנגולים: החלטת הממשלה הגורלית עבור בע"ח
בדף הפייסבוק שלה נימקה נוקד: "משרד החקלאות הוא המשרד היחיד אשר יכול לאזן בין השיקולים השונים והמורכבות שבין בריאות הציבור, בריאות ורווחת בעלי החיים, ביטחון המזון, סביבה, חקלאות, התיישבות וצרכנות. זו הסיבה שמשרד החקלאות ברחבי העולם (בגירסאותיו השונות) הוא המקום בו מצוי התחום".
התגובות תחת הסטאטוס לא איחרו להגיע, בדמותו של גל השמצות ונאצות אישיות, כמו גם התנגדות עניינית נחרצת ובלתי סלחנית. במקומות נוספים ברשת הפייסבוק ובאינטרנט בכלל, נכתבו דברים דומים. עד כדי כך חריפים היו הביטויים, שארגון אנינימוס לזכויות בעל חיים פרסם קריאה מוצדקת "לשמור על תרבות דיבור ולא להיגרר לשפה אלימה", וזאת "על מנת שיקשיבו למסר שלנו".
באתר האינטרנט של משרד החקלאות מתוארים תפקידי השירותים הווטרינריים:
"מניעת מחלות בעלי חיים, מניעת מחלות המשותפות לאדם ולבעלי חיים, לרבות מחלת הכלבת, וביעורן, פיקוח על יבוא ויצוא של בעלי חיים ותוצרתם, רישוי ובדיקת תרופות ותרכיבים, רישוי רופאים וטרינרים ומומחים, ריכוז ופיקוח על אספקטים וטרינריים ברשויות מקומיות, משחטות, עיבוד מזון מן החי, מניעת שאריות מסוכנות במזון מן החי, מניעת צער בעלי חיים".
אכן, מניעת צער בעלי חיים מופיעה כאחרון התפקידים... גם בפירוט הנושאים השונים בהם עוסקים
אין כאן טעות. זהו אשר כתבה השרה נוקד בדף הפייסבוק שלה, כדי להסביר את הערר על החלטת ועדת השרים. קוריוז מעניין, אך לא הוא העיקר.
בדברי ההסבר להצעת חוק איחוד סמכויות נכתב, כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (זה שמו המלא) הוא "כלכלי באופיו". ואמנם, זוהי השאלה העקרונית מאין כמותה, אותה אנו מבקשים לחדד כאן.
חקלאות מוגדרת במילון אבן שושן כ"עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לַעֲנָפֶיהָ הַשּׁוֹנִים לְשֵׁם קַבָּלַת יְבוּל". זו אכן תפיסה כלכלית, של הפקת תוצרים. האם בעלי החיים באו כדי לשרת אותנו, האנשים? התלמוד מספר על רבי (רבי יהודה הנשיא), שייסוריו באו בשל גרימת צער בעלי חיים: עגל אחד, שהובל לשחיטה, הכניס ראשו בתוך כנף בגדו של רבי ובכה. בתגובה אמר רבי לעגל "לך (לשחיטה, הרי) לכך נוצרת!" (בבא מציעא, פ"ה, א'). ייסוריו של רבי, אם כן, באו משום תפיסה שגויה של בעל חי, כמי שנוצר לשרת את האדם. החיות הן תכלית כשלעצמה, הן חלק מהסביבה עליה אנו מצווים לשמור.
גישת "לכך נוצרת" נובעת מתפיסת יהירות, עליונות וכוחנות. כותב הרב רובינשטיין:".. שהב״ח נופל בשכלו וביתר דברים מהמדבר לכן יגיד השכל שבדין הוא שיהיה לברות לפי המדבר, ולכך נוצר..., כי מלות ״לכך נוצרת״ אומרים, האנשים השאננים הגאיונים, על העניים והאביונים, מלידה ומבטן, שאין לחמול ולרחם עליהם לקחת חבל במצוקתם וצרתם...
אכן, מי שמתייחס כך לחיות, עתיד להתייחס באותו האופן לאנשים החלשים בחברה; מוצגת כאן גישה היררכית, גישת כל דאלים גָּבֵר. תפיסה קפיטליסטית־כלכלית של החי, לא תפסח גם על אנשים. התופסים את החיות כאילו נוצרו להפיק מהם רווח, יראו באותו אופן גם את אחיהם בני האדם.
משרד שהוא "כלכלי באופיו" כפי שאומרת הצעת חוק איחוד סמכויות, אכן אינו ראוי לטפל בהגנה על חיות. משרד החקלאות קבע את ערכיו ואת מטרות העל שלו כך: "המשרד יפעל לאבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה לציבור, לפיתוח ההתיישבות הכפרית ולשמירה על השטחים הפתוחים, תוך גילוי אחריות חברתית כלפי כלל אזרחי המדינה, ליווי חקלאי ישראל וקידומם".
וכלום רבי יהודה הנשיא, בשולחו את העגל לשחיטה, לא דאג לחקלאות מזינה ולאבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה לציבור?! ובכל זאת, אנו רואים שנענש בייסורים. משמע שתפיסת החקלאות המזינה, כאשר היא מוחלת על בעל חיים, שגויה לגישתו של התלמוד. המאבק על תפיסת החי הנו מאבק ישן. כעת, עם ריב הסמכויות לפי חוק צער בעלי חיים, הוא מתחדש במלוא עוזו.
הכותב, אדם דובז'ינסקי, הוא משפטן ומשורר, ממנהיגי המחאה החברתית. משמש כיועץ לח"כ אריה ביבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם