הפרוטוקולים של זקני 67'
פרסום דיוני ממשלת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים חושף את חוסר היכולת לראות את הנולד ואת זרעי הפורענות שאנו מתמודדים עמם מאז
כמעט כל תחזיותיהם התנפצו על סלע המציאות, ומהר משחשבו. אמנם אין בדיונים את אווירת האופוריה שאפיינה את ימי הניצחון הגדול, אבל יש בהם קוצר ראות, התנהלות על פי תחושות בטן, ובעיקר התעלמות נמשכת מהצד הערבי ומכוחו. נכון שאחרי ששת הימים קשה היה לחוש הערכה כלפי היכולות הערביות, אבל מעט ראיית הנולד התבקשה בכל זאת מקברניטי המדינה.
יש לזכור שאין מדובר בממשלה ימנית במונחים של היום. כל החברים בה, למעט מנחם בגין, הם מה שקרוי היום "שמאלנים". אבל רוח הדיון הובלה על ידי שניים, שלכאורה לא ראו הכל עין בעין: יגאל אלון ומשה דיין, נסיכי הפלמ"ח. הרוח הייתה אחת: כל מה שנכבש במלחמה הוא מעתה שלנו, אם לצורכי התיישבות ואם לצורכי ביטחון.
מדבר סיני, או לפחות חלקו הגדול, הוא נכס אסטרטגי שאין לחשוב על החזרתו. רצועת עזה תהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ולפי לוי אשכול היא "שלנו מימי שמשון הגיבור". עדיין לא מיישבים אמנם, אבל על פי אלון אפשר להתחיל כיסי התיישבות בחברון ובגוש עציון. מי צריך את הרב לוינגר כשיגאל אלון בשטח?
בגין ביטא את עמדות תנועת החירות המסורתית באופן נחרץ וברור, אבל לא נראה שמישהו העז להתווכח איתו בגלוי. חברי הממשלה חשו אי-נוחות מהאפקט הבינלאומי של רוח הדיון, ולכן עסקו גם בניסוח החלטות המתאימות למוסדות האו"ם, שבהן ידובר על נסיגה וגבולות מוסכמים ובטוחים לשני הצדדים. על פי הפרוטוקולים, אלה היו החלטות לצורכי שיווק ודיפלומטיה.
הדיון הרציני היחידי שבו התגלעו מחלוקות היה ביחס לגדה המערבית. זלמן ארן, משה קול ואחרים ראו מיד שבהחזקת הגדה ותושביה טמון הזרע למדינה דו-לאומית. אולם האפשרות להתייחס למקומות אלה כפיקדון עד מציאת פתרון ולהימנע מכל צעד של סיפוח לא עלתה כמעט בדיון. במקומה הפך הדיון לעיסוק ב"שאלת הפליטים", ומכאן האפשרות שאם יוכרו כל התושבים כפליטים, אפשר יהיה למצוא להם פתרון הולם ומרוחק בנוסחאות שונות, ואולי אף לשלוח אותם לאלג'יריה.
הממשלה ההיא, אמה-הורתה של מפלגת העבודה
תאמרו שלא התאפשר בתנאי לחץ הזמן של אז לראות דברים בבהירות ושכולנו חכמים לאחר מעשה. כדאי לזכור שהיו לא מעט אישים שהתריעו על דרך המחשבה הזו, ואיש לא הקשיב להם. צריך להבין שהאחריות המלאה למצב שבו אנו תקועים היום, שבו אין אופק מדיני וגם אין עתיד ברור לתנועת ההתנחלות - כלומר הרע מכל העולמות - רובצת על קברניטי מפא"י. ההיסטוריה לא תיתן להם הנחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם